ישעה 10

1 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו

“Woe [to] those decreeing decrees of iniquity, And writers who have prescribed perverseness,

2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו

Of My people, That widows may be their prey, That they may spoil the fatherless.

3 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם

And what do you do at a day of inspection? And at desolation that comes from afar? Near whom do you flee for help? And where do you leave your glory?

4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

It has bowed down without Me In the place of a bound one, And they fall in the place of the slain.” With all this His anger has not turned back, And His hand is still stretched out.

5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי

“Woe [to] Asshur, a rod of My anger, And My indignation [is] a staff in their hand.

6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות

I send him against a profane nation, And concerning a people of My wrath I charge him, To spoil spoil, and to seize prey, And to make it a treading-place as the clay of out places.

7 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט

And he does not think [it] so, And his heart does not reckon [it] so, For—to destroy [is] in his heart, And to cut off nations—not a few.

8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים

For he says, Are my princes not altogether kings?

9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון

Is not Calno as Carchemish? Is not Hamath as Arpad? Is not Samaria as Damascus?

10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון

As my hand has gotten to the kingdoms of a worthless thing, and their carved images, [Greater] than Jerusalem and than Samaria,

11 הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה

Do I not—as I have done to Samaria, And to her worthless things, So do to Jerusalem and to her grievous things?”

12 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו

And it has come to pass, When the Lord fulfills all His work In Mount Zion and in Jerusalem, I see concerning the fruit of the greatness Of the heart of the king of Asshur, And concerning the glory of the height of his eyes.

13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים

For he has said, “I have worked by the power of my hand, And by my wisdom, for I have been intelligent, And I remove borders of the peoples, And I have spoiled their chief ones, And I put down the inhabitants as a mighty one,

14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף

And my hand gets to the wealth of the peoples as to a nest, And as a gathering of forsaken eggs I have gathered all the earth, And there has not been one moving wing, Or opening mouth, or whispering.”

15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ

Does the axe glorify itself Against him who is hewing with it? Does the saw magnify itself Against him who is shaking it? As a rod waving those lifting it up! As a staff lifting up that which is not wood!

16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש

Therefore the Lord, the Lord of Hosts, Sends leanness among his fat ones, And under his glory He kindles a burning As the burning of a fire.

17 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד

And the light of Israel has been for a fire, And his Holy One for a flame, And it has burned, and devoured his thorn And his brier in one day.

18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס

And the glory of his forest, and his fruitful field, He consumes from soul even to flesh, And it has been as the fainting of a standard-bearer.

19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם

And the rest of the trees of his forest [are] few, And a youth writes them.

20 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת

And it has come to pass in that day, The remnant of Israel, And the escaped of the house of Jacob, Do not add anymore to lean on its striker, And have leaned on YHWH, The Holy One of Israel, in truth.

21 שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור

A remnant returns—a remnant of Jacob, To the Mighty God.

22 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה

For though your people Israel be as the sand of the sea, A remnant of it returns, A consumption determined, Overflowing [with] righteousness.

23 כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ

For a consumption that is determined, The Lord, YHWH of Hosts, Is making in the midst of all the land.

24 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים

Therefore, thus said the Lord, YHWH of Hosts: “Do not be afraid, My people, inhabiting Zion, because of Asshur, He strikes you with a rod, And his staff lifts up against you, in the way of Egypt.

25 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם

For yet a very little [while], And the indignation has been completed, And My anger by their wearing out.”

26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים

And YHWH of Hosts is awaking for him, A scourge like the striking of Midian at the rock Oreb, And his rod [is] over the sea, And he has lifted it in the way of Egypt.

27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן

And it has come to pass in that day, His burden is turned from off your shoulder, And his yoke from off your neck, And the yoke has been destroyed, because of prosperity.

28 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו

He has come in against Aiath, He has passed over into Migron, At Michmash he looks after his vessels.

29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה

They have gone over the passage, They have made Geba a lodging place, Rama has trembled, Gibeah of Saul fled.

30 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות

Cry aloud [with] your voice, daughter of Gallim, Give attention, Laish! Answer her, Anathoth.

31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו

Madmenah has fled away, The inhabitants of the high places have hardened themselves.

32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם

Yet today to remain in Nob, The mountain of the daughter of Zion waves its hand, The hill of Jerusalem.

33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו

Behold, the Lord, YHWH of Hosts, Is lopping a branch with violence, And the high of stature are cut down, And the lofty have become low,

34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול

And He has gone around the thickets of the forest with iron, And Lebanon falls by a mighty one!