ישעה 1
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה | 1 |
Visio Isaiæ filii Amos, quam vidit super Iudam et Ierusalem in diebus Oziæ, Ioathan, Achaz, et Ezechiæ regum Iuda.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי | 2 |
Audite cæli, et auribus percipe terra, quoniam Dominus locutus est. Filios enutrivi, et exaltavi: ipsi autem spreverunt me.
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן | 3 |
Cognovit bos possessorem suum, et asinus præsepe domini sui: Israel autem me non cognovit, et populus meus non intellexit.
| הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור | 4 |
Væ genti peccatrici, populo gravi iniquitate, semini nequam, filiis sceleratis: dereliquerunt Dominum, blasphemaverunt Sanctum Israel, abalienati sunt retrorsum.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי | 5 |
Super quo percutiam vos ultra, addentes prævaricationem? Omne caput languidum, et omne cor mœrens.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן | 6 |
A planta pedis usque ad verticem non est in eo sanitas: vulnus, et livor, et plaga tumens, non est circumligata, nec curata medicamine, neque fota oleo.
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים | 7 |
Terra vestra deserta, civitates vestræ succensæ igni: regionem vestram coram vobis alieni devorant, et desolabitur sicut in vastitate hostili.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה | 8 |
Et derelinquetur filia Sion ut umbraculum in vinea, et sicut tugurium in cucumerario, et sicut civitas, quæ vastatur.
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו | 9 |
Nisi Dominus exercituum reliquisset nobis semen, quasi Sodoma fuissemus, et quasi Gomorrha similes essemus.
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה | 10 |
Audite verbum Domini principes Sodomorum, percipite auribus legem Dei nostri populus Gomorrhæ.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי | 11 |
Quo mihi multitudinem victimarum vestrarum? dicit Dominus: Plenus sum. Holocausta arietum, et adipem pinguium, et sanguinem vitulorum, et agnorum, et hircorum nolui.
| כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי | 12 |
Cum veniretis ante conspectum meum, quis quæsivit hæc de manibus vestris, ut ambularetis in atriis meis?
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה | 13 |
Ne offeratis ultra sacrificium frustra: incensum abominatio est mihi. Neomeniam, et Sabbatum, et festivitates alias non feram, iniqui sunt cœtus vestri:
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא | 14 |
calendas vestras, et sollemnitates vestras, odivit anima mea: facta sunt mihi molesta, laboravi sustinens.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו | 15 |
Et cum extenderitis manus vestras, avertam oculos meos a vobis: et cum multiplicaveritis orationem, non exaudiam: manus enim vestræ sanguine plenæ sunt.
| רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע | 16 |
Lavamini, mundi estote, auferte malum cogitationum vestrarum ab oculis meis: quiescite agere perverse:
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה | 17 |
discite benefacere: quærite iudicium, subvenite oppresso, iudicate pupillo, defendite viduam.
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו | 18 |
Et venite, et arguite me, dicit Dominus: si fuerint peccata vestra ut coccinum, quasi nix dealbabuntur: et si fuerint rubra quasi vermiculus, velut lana alba erunt.
| אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו | 19 |
Si volueritis, et audieritis me, bona terræ comeditis.
| ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר | 20 |
Quod si nolueritis, et me ad iracundiam provocaveritis: gladius devorabit vos, quia os Domini locutum est.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים | 21 |
Quomodo facta est meretrix civitas fidelis, plena iudicii? Iustitia habitavit in ea, nunc autem homicidæ.
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים | 22 |
Argentum tuum versum est in scoriam: vinum tuum mistum est aqua.
| שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם | 23 |
Principes tui infideles, socii furum: omnes diligunt munera, sequuntur retributiones. Pupillo non iudicant: et causa viduæ non ingreditur ad illos.
| לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי | 24 |
Propter hoc ait Dominus Deus exercituum Fortis Israel: Heu, consolabor super hostibus meis, et vindicabor de inimicis meis.
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך | 25 |
Et convertam manum meam ad te, et excoquam ad puram scoriam tuam, et auferam omne stannum tuum.
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה | 26 |
Et restituam iudices tuos ut fuerunt prius, et consiliarios tuos sicut antiquitus: post hæc vocaberis civitas iusti, urbs fidelis.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה | 27 |
Sion in iudicio redimetur, et reducent eam in iustita:
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו | 28 |
et conteret scelestos, et peccatores simul: et qui dereliquerunt Dominum, consumentur.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם | 29 |
Confundentur enim ab idolis, quibus sacrificaverunt: et erubescetis super hortis, quos elegeratis,
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה | 30 |
cum fueritis velut quercus defluentibus foliis, et velut hortus absque aqua.
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה | 31 |
Et erit fortitudo vestra, ut favilla stuppæ, et opus vestrum quasi scintilla: et succendetur utrumque simul, et non erit qui extinguat.
