ישעה 1

1 חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה

The vision of Isaiah the son of Amos, which he saw concerning Judah and Jerusalem in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, Hezekiah, kings of Judah.

2 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי

Hear, [ye] heavens, and give ear, [thou] earth! for Jehovah hath spoken: I have nourished and brought up children; and they have rebelled against me.

3 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן

The ox knoweth his owner, and the ass his master's crib; Israel doth not know, my people hath no intelligence.

4 הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור

Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evildoers, children that corrupt themselves! They have forsaken Jehovah; they have despised the Holy One of Israel; they are turned away backward.

5 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי

Why should ye be smitten any more? ye will revolt more and more: the whole head is sick, and the whole heart faint.

6 מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן

From the sole of the foot even unto the head there is no soundness in him; wounds, and weals, and open sores: they have not been dressed, nor bound up, nor mollified with oil.

7 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים

Your country is desolate; your cities are burned with fire; your land, strangers eat it up in your presence, and it is desolate, as overthrown by strangers.

8 ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה

And the daughter of Zion is left, as a booth in a vineyard, as a night-lodge in a cucumber-garden, as a besieged city.

9 לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו

Unless Jehovah of hosts had left us a very small residue, we should have been as Sodom, we should have been like unto Gomorrah.

10 שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה

Hear the word of Jehovah, rulers of Sodom; give ear unto the law of our God, people of Gomorrah!

11 למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי

To what purpose is the multitude of your sacrifices unto me? saith Jehovah. I am sated with burnt-offerings of rams, and the fat of fed beasts; and in the blood of bullocks, and of lambs, and of he-goats I take no pleasure.

12 כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי

When ye come to appear before me, who hath required this from your hand — to tread my courts?

13 לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה

Bring no more vain oblations! Incense is an abomination unto me, — new moon and sabbath, the calling of convocations — wickedness and the solemn meeting I cannot bear.

14 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא

Your new moons and your set feasts my soul hateth: they are a burden to me; I am wearied of bearing [them].

15 ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו

And when ye spread forth your hands, I will hide mine eyes from you; yea, when ye make many prayers, I will not hear: your hands are full of blood.

16 רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע

Wash you, make you clean; put away the evil of your doings from before mine eyes; — cease to do evil,

17 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה

learn to do well: seek judgment, gladden the oppressed, do justice to the fatherless, plead for the widow.

18 לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו

Come now, let us reason together, saith Jehovah: though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow; though they be red like crimson, they shall be as wool.

19 אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו

If ye be willing and hearken, ye shall eat the good of the land;

20 ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר

but if ye refuse and rebel, ye shall be devoured with the sword: for the mouth of Jehovah hath spoken.

21 איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים

How is the faithful city become a harlot! It was full of judgment; righteousness used to lodge in it, but now murderers.

22 כספך היה לסיגים סבאך מהול במים

Thy silver is become dross, thy wine is mixed with water:

23 שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם

thy princes are rebellious, and companions of thieves; every one loveth presents, and hunteth after rewards; they judge not the fatherless, and the cause of the widow cometh not unto them.

24 לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי

Therefore saith the Lord, Jehovah of hosts, the Mighty One of Israel: Ah! I will ease me of mine adversaries, and avenge me of mine enemies.

25 ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך

And I will turn my hand upon thee, and will thoroughly purge away thy dross, and take away all thine alloy;

26 ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה

and I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning. Afterwards thou shalt be called, Town of righteousness, Faithful city.

27 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

Zion shall be redeemed with judgment, and they that return of her with righteousness.

28 ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו

But the ruin of the transgressors and of the sinners [shall be] together; and they that forsake Jehovah shall be consumed.

29 כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם

For they shall be ashamed of the terebinths that ye have desired, and ye shall blush for the gardens that ye have chosen.

30 כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה

For ye shall be as a terebinth whose leaf fadeth, and as a garden that hath no water.

31 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה

And the strong shall be for tow, and his work a spark; and they shall both burn together, and there shall be none to quench [them].