הושע 1

1 דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל

The word of the Lord that came unto Hosea the son of Beeri, in the days of 'Uzziyah, Jotham, Achaz, [and] Hezekiah, the kings of Judah, and in the days of Jerobo'am the son of Joash the king of Israel.

2 תחלת דבר יהוה בהושע ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים--כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה

The beginning of the word of the Lord by Hosea was, that the Lord said to Hosea, Go, take unto thee a wife of prostitution and children of prostitution; for the [inhabitants of the] land go far astray, departing from the Lord.

3 וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן

So he went and took Gomer the daughter of Diblayim, and she conceived and bore him a son.

4 ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל

And the Lord said unto him, Call his name Yizre'el; for but yet a little while, when I will visit the blood of Yizre'el upon the house of Jehu, and I will cause to cease the kingdom of the house of Israel.

5 והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל

And it shall come to pass on that day, that I will break the bow of Israel in the valley of Yizre'el.

6 ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל--כי נשא אשא להם

And she conceived again, and bore a daughter: and he said unto him, Call her name Lo-ruchamah [[Not finding mercy]]; for I will not farther have any more mercy upon the house of Israel; but I will give them their full recompense.

7 ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים

But upon the house of Judah will I have mercy, and I will save them through the Lord their God, and I will not save them by the bow, or by the sword, or by battle, by horses, or by horsemen.

8 ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן

Now when she had weaned Lo-ruchamah, she conceived, and bore a son.

9 ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם

Then said he, Call his name Lo-'ammi [[Not my people]]; for ye are not my people, and I will indeed not be unto you [a God].

10 והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי

Yet shall the number of the children of Israel [once] be like the sand of the sea, which cannot be measured nor numbered; and it shall come to pass, that instead that people say of them, Ye are not my people [[Lo-'ammi]], shall they call them, The sons of the living God.

11 ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל

Then shall the children of Judah and the children of Israel be gathered together, and they will appoint for themselves one head, and they shall go up out of the land, for great shall be the day of Yizre'el.