אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן | 1 |
גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה | 2 |
לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו | 3 |
לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו--זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה | 4 |
מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה | 5 |
כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם | 6 |
באו ימי הפקדה באו ימי השלם--ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח--על רב עונך ורבה משטמה | 7 |
צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו--משטמה בבית אלהיו | 8 |
העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם | 9 |
כענבים במדבר מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם | 10 |
אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון | 11 |
כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם | 12 |
אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו | 13 |
תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים | 14 |
כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים | 15 |
הכה אפרים--שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם | 16 |
ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים | 17 |