< הושע 9 >
אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן | 1 |
'Rejoice not, O Israel, be not joyful like the peoples, For thou hast gone a-whoring from thy God, Thou hast loved a gift near all floors of corn.
גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה | 2 |
Floor and wine-press do not delight them, And new wine doth fail in her,
לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו | 3 |
They do not abide in the land of Jehovah, And turned back hath Ephraim [to] Egypt, And in Asshur an unclean thing they eat.
לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו--זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה | 4 |
They pour not out wine to Jehovah, Nor are they sweet to Him, Their sacrifices [are] as bread of mourners to them, All eating it are unclean: For their bread [is] for themselves, It doth not come into the house of Jehovah.
מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה | 5 |
What do ye at the day appointed? And at the day of Jehovah's festival?
כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם | 6 |
For, lo, they have gone because of destruction, Egypt gathereth them, Moph burieth them, The desirable things of their silver, Nettles possess them — a thorn [is] in their tents.
באו ימי הפקדה באו ימי השלם--ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח--על רב עונך ורבה משטמה | 7 |
Come in have the days of inspection, Come in have the days of recompence, Israel doth know! a fool [is] the prophet, Mad [is] the man of the Spirit, Because of the abundance of thine iniquity, And great [is] the hatred.
צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו--משטמה בבית אלהיו | 8 |
Ephraim is looking [away] from My God, The prophet! a snare of a fowler [is] over all his ways, Hatred [is] in the house of his God.
העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם | 9 |
They have gone deep — have done corruptly, As [in] the days of Gibeah, He doth remember their iniquity, He doth inspect their sins.
כענבים במדבר מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם | 10 |
As grapes in a wilderness I found Israel, As the first-fruit in a fig-tree, at its beginning, I have seen your fathers, They — they have gone in [to] Baal-Peor, And are separated to a shameful thing, And are become abominable like their love.
אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון | 11 |
Ephraim [is] as a fowl, Fly away doth their honour, without birth, And without womb, and without conception.
כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם | 12 |
For though they nourish their sons, I have made them childless — without man, Surely also, woe to them, when I turn aside from them.
אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו | 13 |
Ephraim! when I have looked to the rock, Is planted in comeliness, And Ephraim [is] to bring out unto a slayer his sons.
תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים | 14 |
Give to them, Jehovah — what dost Thou give? Give to them miscarrying womb, and dry breasts.
כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים | 15 |
All their evil [is] in Gilgal, Surely there I have hated them, Because of the evil of their doings, Out of My house I do drive them, I add not to love them, all their heads [are] apostates.
הכה אפרים--שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם | 16 |
Ephraim hath been smitten, Their root hath dried up, fruit they yield not, Yea, though they bring forth, I have put to death the desired of their womb.
ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים | 17 |
Reject them doth my God, Because they have not hearkened to Him, And they are wanderers among nations!