< הושע 7 >
כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ | 1 |
Quand je voulus guérir Israël, alors se révélèrent le crime d'Éphraïm et les méfaits de Samarie. Car ils font des fraudes et les voleurs s'insinuent, et des bandes de pillards se répandent au dehors.
ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו | 2 |
Et ils ne se disent pas en leur cœur que de tous leurs crimes je garde la mémoire: or, leurs forfaits les entourent, ils sont présents à mes yeux.
ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים | 3 |
Par leur méchanceté ils font la joie du roi, et par leurs mensonges celle des princes.
כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו | 4 |
Tous ils sont adultères, comme un four chauffé par le boulanger: il cesse de le chauffer depuis qu'il pétrit la pâte jusqu'à ce qu'elle fermente.
יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים | 5 |
Au jour de notre roi les princes se rendent malades dans l'ardeur de l'ivresse; il tend la main aux moqueurs.
כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה | 6 |
Car leur cœur est comme un four, quand ils l'appliquent à leurs embûches; toute la nuit dort leur boulanger; le matin le four brûle comme un feu allumé.
כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי | 7 |
Tous ils sont ardents comme le four, et ils dévorent leurs juges; tous leurs rois tombent, aucun d'eux ne m'invoque!
אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה | 8 |
Éphraïm aux peuples se mêle, Éphraïm est une galette qui n'est pas retournée;
אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע | 9 |
des étrangers consument sa force et il ne le sent pas; les cheveux blancs sont aussi semés sur sa tête, et il ne le sent pas.
וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת | 10 |
Ainsi l'orgueil d'Israël, s'exprime sur son visage, cependant ils ne reviennent point à l'Éternel leur Dieu, et ne le cherchent point malgré tout cela.
ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו | 11 |
Et Éphraïm est comme la colombe facile à tromper, sans intelligence, ils implorent l'Egypte, vont en Assyrie.
כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם | 12 |
Puisqu'ils y vont, j'étends sur eux mon filet, comme les oiseaux des Cieux je les précipite, les châtie comme je l'ai annoncé à leur assemblée!
אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים | 13 |
Malheur à eux! car ils me fuient; ruine sur eux! car ils se rebellent contre moi. Moi je tente de les sauver, et eux ils se montrent menteurs pour moi;
ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי | 14 |
ce n'est pas à moi qu'ils crient du fond de leur cœur, quand ils se lamentent sur leurs lits pour le blé et le moût; ils se détournent, s'éloignent de moi.
ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע | 15 |
Je formai, fortifiai leurs bras, et contre moi ils méditent le mal.
ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים | 16 |
Ils se retournent, mais non pas vers les lieux très hauts; ils sont comme un arc trompeur; leurs princes périront par l'épée à cause des bravades de leur langue; c'est ce qui en fera la risée du pays d'Egypte.