הושע 7
| כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ | 1 |
When I would heal Israel, then the iniquity of Ephraim is uncovered, also the wickedness of Samaria; for they commit falsehood, and the thief enters in, and the gang of robbers ravages outside.
| ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו | 2 |
They don’t consider in their hearts that I remember all their wickedness. Now their own deeds have engulfed them. They are before my face.
| ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים | 3 |
They make the king glad with their wickedness, and the princes with their lies.
| כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו | 4 |
They are all adulterers. They are burning like an oven that the baker stops stirring, from the kneading of the dough, until it is leavened.
| יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים | 5 |
On the day of our king, the princes made themselves sick with the heat of wine. He joined his hand with mockers.
| כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה | 6 |
For they have prepared their heart like an oven, while they lie in wait. Their anger smoulders all night. In the morning it burns as a flaming fire.
| כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי | 7 |
They are all hot as an oven, and devour their judges. All their kings have fallen. There is no one amongst them who calls to me.
| אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה | 8 |
Ephraim mixes himself amongst the nations. Ephraim is a pancake not turned over.
| אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע | 9 |
Strangers have devoured his strength, and he doesn’t realise it. Indeed, grey hairs are here and there on him, and he doesn’t realise it.
| וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת | 10 |
The pride of Israel testifies to his face; yet they haven’t returned to the LORD their God, nor sought him, for all this.
| ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו | 11 |
“Ephraim is like an easily deceived dove, without understanding. They call to Egypt. They go to Assyria.
| כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם | 12 |
When they go, I will spread my net on them. I will bring them down like the birds of the sky. I will chastise them, as their congregation has heard.
| אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים | 13 |
Woe to them! For they have wandered from me. Destruction to them! For they have trespassed against me. Though I would redeem them, yet they have spoken lies against me.
| ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי | 14 |
They haven’t cried to me with their heart, but they howl on their beds. They assemble themselves for grain and new wine. They turn away from me.
| ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע | 15 |
Though I have taught and strengthened their arms, yet they plot evil against me.
| ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים | 16 |
They return, but not to the Most High. They are like a faulty bow. Their princes will fall by the sword for the rage of their tongue. This will be their derision in the land of Egypt.
