הושע 7

1 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ

When I would have healed Israel, then the iniquity of Ephraim was discovered, and the wickedness of Samaria: for they commit falsehood; and the thief cometh in, [and] the troop of robbers spoileth without.

2 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו

And they consider not in their hearts [that] I remember all their wickedness: now their own doings have beset them about; they are before my face.

3 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים

They make the king glad with their wickedness, and the princes with their lies.

4 כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו

They [are] all adulterers, as an oven heated by the baker, [who] ceaseth from raising after he hath kneaded the dough, until it be leavened.

5 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים

In the day of our king the princes have made [him] sick with bottles of wine; he stretched out his hand with scorners.

6 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה

For they have made ready their heart like an oven, whiles they lie in wait: their baker sleepeth all the night; in the morning it burneth as a flaming fire.

7 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי

They are all hot as an oven, and have devoured their judges; all their kings are fallen: [there is] none among them that calleth unto me.

8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה

Ephraim, he hath mixed himself among the people; Ephraim is a cake not turned.

9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע

Strangers have devoured his strength, and he knoweth [it] not: yea, gray hairs are here and there upon him, yet he knoweth not.

10 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת

And the pride of Israel testifieth to his face: and they do not return to the LORD their God, nor seek him for all this.

11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו

Ephraim also is like a silly dove without heart: they call to Egypt, they go to Assyria.

12 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם

When they shall go, I will spread my net upon them; I will bring them down as the fowls of the heaven; I will chastise them, as their congregation hath heard.

13 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים

Woe unto them! for they have fled from me: destruction unto them! because they have transgressed against me: though I have redeemed them, yet they have spoken lies against me.

14 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי

And they have not cried unto me with their heart, when they howled upon their beds: they assemble themselves for corn and wine, [and] they rebel against me.

15 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע

Though I have bound [and] strengthened their arms, yet do they imagine mischief against me.

16 ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים

They return, [but] not to the most High: they are like a deceitful bow: their princes shall fall by the sword for the rage of their tongue: this [shall be] their derision in the land of Egypt.