הושע 7

1 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ

When I woulde haue healed Israel, then the iniquitie of Ephraim was discouered, and the wickednesse of Samaria: for they haue dealt falsly: and the theefe commeth in, and the robber spoyleth without.

2 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו

And they consider not in their hearts, that I remember all their wickednes: now their owne inuentions haue beset them about: they are in my sight.

3 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים

They make the King glad with their wickednesse, and the princes with their lies.

4 כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו

They are all adulterers, and as a very ouen heated by ye baker, which ceaseth from raysing vp, and from kneading ye dough vntill it be leauened.

5 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים

This is the day of our King: the princes haue made him sicke with flagons of wine: he stretcheth out his hand to scorners.

6 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה

For they haue made ready their heart like an ouen whiles they lie in waite: their baker sleepeth all the night: in the morning it burneth as a flame of fire.

7 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי

They are all hote as an ouen, and haue deuoured their iudges: all their Kings are fallen: there is none among them that calleth vnto me.

8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה

Ephraim hath mixt himselfe among the people. Ephraim is as a cake on the hearth not turned.

9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע

Strangers haue deuoured his strength, and he knoweth it not: yea, gray heares are here and there vpon him, yet he knoweth not.

10 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת

And the pride of Israel testifieth to his face, and they doe not returne to the Lord their God, nor seeke him for all this.

11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו

Ephraim also is like a doue deceiued, without heart: they call to Egypt: they go to Asshur.

12 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם

But when they shall go, I will spred my net vpon them, and drawe them downe as the foules of the heauen: I will chastice them as their congregation hath heard.

13 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים

Wo vnto them: for they haue fled away from me: destruction shalbe vnto them, because they haue transgressed against me: though I haue redeemed them, yet they haue spoken lyes against me.

14 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי

And they haue not cryed vnto me with their hearts, when they houled vpon their beds: they assembled themselues for corne, and wine, and they rebell against me.

15 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע

Though I haue boud and strengthened their arme, yet doe they imagine mischiefe against me.

16 ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים

They returne, but not to the most high: they are like a deceitfull bowe: their princes shall fall by the sword, for the rage of their tongues: this shall be their derision in the land of Egypt.