< הושע 6 >
לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו | 1 |
»Kom, vi vil tilbage til HERREN! Han sønderrev, han vil og læge, han slog os, vil ogsaa forbinde.
יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו | 2 |
Om to Dage gør han os levende, rejser os op den tredje; da lever vi for hans Aasyn.
ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ | 3 |
Saa lad os da kende, jage efter at kende HERREN! Som Morgenrøden er hans Opgang vis. Da kommer han til os som Regn, som Vaarregn, der væder Jorden.«
מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך | 4 |
Hvor kan jeg hjælpe dig, Efraim, hvor kan jeg hjælpe dig, Juda? Eders Kærlighed er Morgentaage, Dug, som aarle svinder!
על כן חצבתי בנביאים--הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא | 5 |
Thi hugged jeg løs ved Profeter, dræbte med Ord af min Mund, min Ret straaler frem som Lys:
כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות | 6 |
Ej Slagtoffer — Kærlighed vil jeg, ej Brændofre — Kendskab til Gud!
והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי | 7 |
De bryder Pagten i Adam, er mig utro der;
גלעד קרית פעלי און--עקבה מדם | 8 |
Gilead er Udaadsmænds By, den er sølet i Blod.
וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו | 9 |
Som en Stimandsflok er Præsternes Flok, de myrder paa Vejen til Sikem, gør Niddingsværk.
בבית ישראל ראיתי שעריריה (שערוריה) שם זנות לאפרים נטמא ישראל | 10 |
Grufulde Ting har jeg set i Israels Hus, der har Efraim bolet, Israel blev uren.
גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי | 11 |
Juda, ogsaa for dig er der fastsat en Høst, naar jeg vender mit Folks Skæbne, naar jeg læger Israel.