הושע 5

1 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור

Sacerdotes, oíd esto, y estád atentos, casa de Israel, y casa del rey, escuchád; porque a vosotros es el juicio; porque habéis sido lazo en Maspad, y red extendida sobre Tabor.

2 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם

Y matando sacrificios han bajado hasta el profundo, y yo la corrección de todos ellos.

3 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל

Yo conozco a Efraím, e Israel no me es ignorado; porque ahora has fornicado, o! Efraím, y se ha contaminado Israel.

4 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו

No pondrán sus pensamientos en volverse a su Dios, porque espíritu de fornicación está en medio de ellos, y no conocen a Jehová.

5 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם

Y la soberbia de Israel le desmentirá en su cara; e Israel y Efraím tropezarán en su pecado, tropezará también con ellos Judá.

6 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו חלץ מהם

Con sus ovejas, y con sus vacas andarán buscando a Jehová, y no le hallarán: apartóse de ellos.

7 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם

Contra Jehová se rebelaron, porque engendraron hijos extraños: ahora los devorará mes con sus heredades.

8 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין

Tocád bocina en Gabaa, trompeta en Rama: sonád atambor en Bet-aven, tras ti, o! Ben-jamín.

9 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה

Efraím será asolado el día del castigo: en las tribus de Israel hice conocer mi verdad.

10 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי

Los príncipes de Judá fueron como los que traspasan mojones: derramaré pues sobre ellos, como agua, mi ira.

11 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו

Calumniado Efraím, quebrantado en juicio, porque quiso andar tras mandamientos.

12 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה

Y yo seré como polilla a Efraím, y como carcoma a la casa de Judá.

13 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור

Y verá Efraím su enfermedad, y Judá su llaga; e irá Efraím al Asur, y enviará al rey de Jareb: mas él no os podrá sanar, ni os curará la llaga.

14 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל

Porque yo seré como león a Efraím, y como cachorro de león a la casa de Judá: yo, yo arrebataré, y andaré: tomaré, y no habrá quien escape.

15 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני

Andaré, y tornaré a mi lugar, hasta que conozcan su pecado, y busquen mi faz: en su angustia madruguen a mí.