הושע 5

1 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור

“Hear this, O priests, and attend, O house of Israel, And, O house of the king, give ear, For the judgment [is] for you, For you have been a snare on Mizpah, And a net spread out on Tabor.

2 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם

And to slaughter sinners have gone deep, And I [am] a chain to them all.

3 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל

I have known Ephraim, And Israel has not been hid from Me, For now you have gone whoring, Ephraim, Israel is defiled.

4 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו

They do not give up their habitual doings, To turn back to their God, For a spirit of whoredoms [is] in their midst, And YHWH they have not known.

5 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם

And humbled has been the excellence of Israel to his face, And Israel and Ephraim stumble by their iniquity, Judah has also stumbled with them.

6 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו חלץ מהם

With their flock and with their herd, They go to seek YHWH, and do not find, He has withdrawn from them.

7 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם

Against YHWH they dealt treacherously, For they have begotten strange sons, Now a month consumes them [with] their portions.

8 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין

Blow a horn in Gibeah, a trumpet in Ramah, Shout, O Beth-Aven, after you, O Benjamin.

9 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה

Ephraim is for a desolation in a day of reproof, I have made known a sure thing among the tribes of Israel.

10 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי

Princes of Judah have been as those removing a border, I pour out My wrath as water on them.

11 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו

Ephraim is oppressed, broken in judgment, When he pleased he went after the command.

12 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה

And I [am] as a moth to Ephraim, And as a rotten thing to the house of Judah.

13 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור

And Ephraim sees his sickness, and Judah his wound, And Ephraim goes to Asshur, And sends to a warlike king, And he is not able to give healing to you, Nor does he remove a scar from you.

14 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל

For I [am] as a lion to Ephraim, And as a young lion to the house of Judah, I tear and go, I carry away, and there is no deliverer.

15 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני

I go—I return to My place, Until they are desolate, and have sought My face. In their distress they seek Me speedily!”