שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ | 1 |
אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו | 2 |
על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו | 3 |
אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן | 4 |
וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך | 5 |
נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני | 6 |
כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר | 7 |
חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו | 8 |
והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו | 9 |
ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר | 10 |
זנות ויין ותירוש יקח לב | 11 |
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם | 12 |
על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה | 13 |
לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט | 14 |
אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה | 15 |
כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב | 16 |
חבור עצבים אפרים הנח לו | 17 |
סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה | 18 |
צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם | 19 |