הושע 4

1 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ

'Hear a word of Jehovah, sons of Israel, For a strife [is] to Jehovah with inhabitants of the land, For there is no truth, nor kindness, Nor knowledge of God, in the land,

2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו

Swearing, and lying, and murdering, And stealing, and committing adultery — have increased, And blood against blood hath touched.

3 על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו

Therefore mourn doth the land, And weak is every dweller in it, With the beast of the field, And with the fowl of the heavens, And the fishes of the sea — they are removed.

4 אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן

Only, let no one strive, nor reprove a man, And thy people [are] as those striving with a priest.

5 וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך

And thou hast stumbled in the day, And stumbled hath also a prophet with thee in the night, And I have cut off thy mother.

6 נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני

Cut off have been My people for lack of knowledge, Because thou knowledge hast rejected, I reject thee from being priest to Me, And thou forgettest the law of thy God, I forget thy sons, I also!

7 כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר

According to their abundance so they sinned against Me, Their honour into shame I change.

8 חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו

The sin of My people they do eat, And unto their iniquity lift up their soul.

9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו

And it hath been, like people, like priest, And I have charged on it its ways, And its habitual doings I return to it.

10 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר

And they have eaten, and are not satisfied, They have gone a-whoring, and increase not, For they have left off taking heed to Jehovah.

11 זנות ויין ותירוש יקח לב

Whoredom, and wine, and new wine, take the heart,

12 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם

My people at its staff asketh and its rod declareth to it, For a spirit of whoredoms hath caused to err, And they go a-whoring from under their God.

13 על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה

On tops of the mountains they do sacrifice, And on the hills they make perfume, Under oak, and poplar, and terebinth, For good [is] its shade.

14 לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט

Therefore commit whoredom do your daughters, And your spouses commit adultery, I do not see after your daughters when they commit whoredom, And after your spouses when they commit adultery, For they with the harlots are separated, And with the whores they do sacrifice, A people that doth not understand kicketh.

15 אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה

Though a harlot thou [art], O Israel, Let not Judah become guilty, And come not ye in to Gilgal, nor go up to Beth-Aven, Nor swear ye, Jehovah liveth.

16 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב

For as a refractory heifer hath Israel turned aside, Now doth Jehovah feed them as a lamb in a large place.

17 חבור עצבים אפרים הנח לו

Joined to idols [is] Ephraim, let him alone.

18 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה

Sour [is] their drink, They have gone diligently a-whoring, Her protectors have loved shame thoroughly.

19 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם

Distressed her hath wind with its wings, And they are ashamed of their sacrifices!