הושע 4

1 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ

Hør, Israeliter, HERRENS Ord, thi HERREN gaar i rette med Landets Folk. Thi ej er der Troskab, ej Godhed, ej kender man Gud i Landet.

2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו

Man sværger og lyver, myrder og stjæler, horer, gør Indbrud, og Blodskyld følger paa Blodskyld.

3 על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו

Derfor sørger Landet, og alt, hvad der bor der, sygner, Markens Dyr og Himlens Fugle; selv Havets Fisk svinder bort.

4 אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן

Dog skænde man ej, dog revse man ej, naar mit Folk kun er som dets Præster.

5 וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך

Du skal styrte ved Dag, og med dig Profeten ved Nat....

6 נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני

Mit Folk skal gaa til Grunde, fordi det er uden Kundskab. Da du har vraget Kundskab, vrager jeg dig som Præst; du glemte din Guds Aabenbaring, saa glemmer og jeg dine Sønner.

7 כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר

Jo fler, des mere de synded, ombytted deres Ære med Skændsel;

8 חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו

mit Folks Synd lever de af, dets Brøde hungrer de efter.

9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו

Men Præst skal det gaa som Folk; jeg hjemsøger ham for hans Færd, hans Id gengælder jeg ham.

10 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר

De skal spise, men ikke mættes, hore, men ej blive fler; thi de har sveget HERREN og holder fast ved Hor.

11 זנות ויין ותירוש יקח לב

Vin og Most tager Forstanden.

12 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם

Mit Folk raadspørger sit Træ, og Svaret giver dets Stok; thi Horeaand ledte dem vild, de boler sig bort fra deres Gud.

13 על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה

De ofrer paa Bjergenes Tinder, paa Højene brænder de Ofre under en Eg, en Poppel, en Terebinte, thi Skyggen er god. Saa horer jo og eders Døtre, saa boler jo og eders Kvinder;

14 לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט

jeg straffer ej Døtrenes Hor, ej Kvinderne for deres Bolen; thi selv gaar de bort med Horer, ofrer sammen med Skøger; og det uvise Folk drages ned.

15 אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה

Men selv om du, Israel, horer, maa Juda ej gøre sig skyldigt. Gaa ikke over til Gilgal, drag ikke op til Bet-Aven, sværg ikke: »Saa sandt HERREN lever!«

16 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב

Thi som en uvan Ko er Israel uvan, skal HERREN saa lade dem græsse i Frihed som Lam?

17 חבור עצבים אפרים הנח לו

Efraim er bundet til Afgudsbilleder; lad ham fare!

18 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה

Deres Drikken er skejet ud. Hor har de bedrevet; højt har deres Skjolde elsket Skændsel.

19 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם

Et Vejr har omspændt dem med sine Vinger, og de skal blive til Skamme for deres Ofre.