< הושע 2 >

אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה 1
Di a tus hermanos, Ammi; y a tus hermanas, Ruhama.
ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה 2
Toma la causa contra tu madre, tómala, porque ella no es mi esposa, y yo no soy su esposo; aparta tus prostituciones de su rostro y sus adulterios de entre sus senos;
פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא 3
Por temor a que pueda quitarle su túnica y dejarla descubierta como en el día de su nacimiento; convirtiéndola en un lugar de desechos y tierra seca, causándole la muerte por la necesidad de agua.
ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה 4
Y no tendré piedad de sus hijos, porque ellos son los hijos de sus prostituciones.
כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי 5
Porque su madre se prostituyó; la que los concibió, se deshonró, porque dijo: Iré tras mis amantes, que me dan mi pan y mi agua, mi lana y mi lino, mi aceite y mi bebida.
לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא 6
Por esta causa pondré espinas en su camino, construyendo un muro a su alrededor para que no pueda seguir su camino.
ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה 7
Y si ella persigue a sus amantes, no los alcanzará; si los busca, no los encontrará; entonces ella dirá, volveré con mi primer esposo, porque entonces era mejor para mí que ahora.
והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל 8
Porque ella no sabía que fui yo quien le dio el grano, el vino y el aceite, aumentando su plata y oro que le dieron al Baal.
לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה 9
Entonces quitaré nuevamente mi grano a su tiempo y mi vino, y quitaré mi lana y mi lino con los que su cuerpo podría haber estado cubierto.
ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי 10
Y ahora descubriré su vergüenza ante los ojos de sus amantes, y nadie la liberara de mi mano.
והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה 11
Y pondré fin a toda su alegría, sus fiestas, sus nuevas lunas, sus días de reposo y todas sus fiestas solemnes.
והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה 12
Y destruiré sus viñas y sus higueras, de las cuales ella ha dicho: Estos son los pagos que mis amantes me han hecho; y los convertiré en un desperdicio de árboles, y las bestias del campo los llevarán a comer.
ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה 13
Y la castigaré por los días de los Baales, a quienes ha estado quemando perfumes, cuando se adornaba con sus anillos en la nariz y sus joyas, y fue tras sus amantes, sin pensar en mí, dice él Señor.
לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה 14
Por esta causa la haré venir al desierto y le diré palabras al corazón.
ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים 15
Y desde allí le daré viñedos, y el valle de Acor como puerta de esperanza; y ella cantará allí como en los días en que era joven, y como en el momento en que salió de la tierra de Egipto.
והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי 16
Y en aquel día, dice el Señor, me dirás, esposo mío; y nunca más me llamarás mi señor.
והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם 17
Porque le quitaré los nombres de los Baales de su boca, y nunca más volverá a decir sus nombres.
וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח 18
Y en ese día haré un pacto por ellos con las bestias del campo y las aves del cielo y los reptiles; Pondré fin al arco, la espada y la guerra en toda la tierra, y haré que descansen en paz.
וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים 19
Y te tomaré como mi novia para siempre; En verdad, te desposaré en justicia y en juicio, en amor y en misericordia.
וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה 20
Te tomaré como mi novia de buena fe, y tendrás conocimiento del Señor.
והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ 21
Y será, en ese día, dice el Señor, que daré respuesta a los cielos, y los cielos a la tierra;
והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל 22
Y la tierra dará su respuesta al grano, el vino y el aceite, y ellos darán una respuesta a Jezreel;
וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי 23
Y la pondré como simiente en la tierra, y tendré misericordia de ella a quien no se le dio misericordia; y diré a los que no fueron mi pueblo: Tú eres mi pueblo, y ellos dirán: Dios mío.

< הושע 2 >