הושע 2

1 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה

Dicite fratribus vestris: Populus meus: et sorori vestrae, Misericordiam consecuta.

2 ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה

Iudicate matrem vestram, iudicate: quoniam ipsa non uxor mea, et ego non vir eius. auferat fornicationes suas a facie sua, et adulteria sua de medio uberum suorum.

3 פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא

Ne forte expoliem eam nudam, et statuam eam secundum diem nativitatis suae: et ponam eam quasi solitudinem, et statuam eam velut terram inviam, et interficiam eam siti.

4 ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה

Et filiorum illius non miserebor: quoniam filii fornicationum sunt.

5 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי

quia fornicata est mater eorum, confusa est quae concepit eos: quia dixit: Vadam post amatores meos, qui dant panes mihi, et aquas meas, lanam meam, et linum meum, oleum meum, et potum meum.

6 לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא

Propter hoc ecce ego sepiam viam tuam spinis, et sepiam eam maceria, et semitas suas non inveniet.

7 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה

Et sequetur amatores suos, et non apprehendet eos: et quaeret eos, et non inveniet, et dicet: Vadam, et revertar ad virum meum priorem: quia bene mihi erat tunc magis quam nunc.

8 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל

Et haec nescivit, quia ego dedi ei frumentum, et vinum, et oleum, et argentum multiplicavi ei, et aurum, quae fecerunt Baal.

9 לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה

Idcirco convertar, et sumam frumentum meum in tempore suo, et vinum meum in tempore suo, et liberabo lanam meam et linum meum, quae operiebant ignominiam eius.

10 ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי

Et nunc revelabo stultitiam eius in oculis amatorum eius: et vir non eruet eam de manu mea:

11 והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה

et cessare faciam omne gaudium eius, sollemnitatem eius, neomeniam eius, sabbatum eius, et omnia festa tempora eius.

12 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה

Et corrumpam vineam eius, et ficum eius: de quibus dixit: Mercedes hae, meae sunt, quas dederunt mihi amatores mei: et ponam eam in saltum, et comedet eam bestia agri.

13 ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה

Et visitabo super eam dies Baalim, quibus accendebat incensum, et ornabatur inaure sua, et monili suo, et ibat post amatores suos, et mei obliviscebatur, dicit Dominus.

14 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה

Propter hoc, ecce ego lactabo eam, et ducam eam in solitudinem: et loquar ad cor eius.

15 ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים

Et dabo ei vinitores eius ex eodem loco, et Vallem Achor ad aperiendam spem: et canet ibi iuxta dies iuventutis suae, et iuxta dies ascensionis suae de Terra Aegypti.

16 והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי

Et erit in die illa, ait Dominus: vocabit me: Vir meus: et non vocabit me ultra, Baalim.

17 והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם

Et auferam nomina Baalim de ore eius, et non recordabitur ultra nominis eorum.

18 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח

Et percutiam cum eis foedus in die illa, cum bestia agri, et cum volucre caeli, et cum reptili terrae: et arcum, et gladium, et bellum conteram de terra: et dormire eos faciam fiducialiter.

19 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים

Et sponsabo te mihi in sempiternum: et sponsabo te mihi in iustitia, et iudicio, et in misericordia, et in miserationibus.

20 וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה

Et sponsabo te mihi in fide: et scies quia ego Dominus.

21 והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ

Et erit in die illa: Exaudiam, dicit Dominus, exaudiam caelos, et illi exaudient terram.

22 והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל

Et terra exaudiet triticum, et vinum, et oleum: et haec exaudient Iezrahel.

23 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי

Et seminabo eam mihi in terra, et miserebor eius, quae fuit Absque misericordia. Et dicam non populo meo: Populus meus es tu: et ipse dicet: Deus meus es tu.