שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך | 1 |
קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו | 2 |
אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום | 3 |
ארפא משובתם--אהבם נדבה כי שב אפי ממנו | 4 |
אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון | 5 |
ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון | 6 |
ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון | 7 |
אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא | 8 |
מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם | 9 |