< הושע 14 >
שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך | 1 |
O Israel, return unto the LORD thy God; for thou hast fallen by thine iniquity.
קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו | 2 |
Take with you words, and turn to the LORD: say unto him, Take away all iniquity, and receive [us] graciously: so will we render the calves of our lips.
אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום | 3 |
Asshur shall not save us; we will not ride upon horses: neither will we say any more to the work of our hands, [Ye are] our gods: for in thee the fatherless findeth mercy.
ארפא משובתם--אהבם נדבה כי שב אפי ממנו | 4 |
I will heal their backsliding, I will love them freely: for mine anger is turned away from him.
אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון | 5 |
I will be as the dew unto Israel: he shall grow as the lily, and cast forth his roots as Lebanon.
ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון | 6 |
His branches shall spread, and his beauty shall be as the olive tree, and his smell as Lebanon.
ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון | 7 |
They that dwell under his shadow shall return; they shall revive [as] the corn, and grow as the vine: the scent thereof [shall be] as the wine of Lebanon.
אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא | 8 |
Ephraim [shall say], What have I to do any more with idols? I have heard [him], and observed him: I [am] like a green fir tree. From me is thy fruit found.
מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם | 9 |
Who [is] wise, and he shall understand these [things]? prudent, and he shall know them? for the ways of the LORD [are] right, and the just shall walk in them: but the transgressors shall fall therein.