הושע 13

1 כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת

When Ephraim speaketh tremblingly, He hath been lifted up in Israel, When he becometh guilty in Baal he dieth.

2 ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון

And now do they add to sin, And make to them a molten image of their silver, By their own understanding — idols, A work of artisans — all of it, Of them they say, who [are] sacrificers among men, 'The calves let them kiss.'

3 לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה

Therefore they are as a cloud of the morning, And as dew, rising early, going away, As chaff tossed about out of a floor, And as smoke out of a window.

4 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי

And I [am] Jehovah thy God from the land of Egypt, And a God besides Me thou dost not know, And a Saviour — there is none save Me.

5 אני ידעתיך במדבר--בארץ תלאבות

I — I have known thee in a wilderness, In a land of droughts.

6 כמרעיתם וישבעו--שבעו וירם לבם על כן שכחוני

According to their feedings they are satiated, They have been satiated, And their heart is lifted up, Therefore they have forgotten Me,

7 ואהי להם כמו שחל--כנמר על דרך אשור

And I am to them as a lion, As a leopard by the way I look out.

8 אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם

I do meet them as a bereaved bear, And I rend the enclosure of their heart.

9 שחתך ישראל כי בי בעזרך

And I consume them there as a lioness, A beast of the field doth rend them.

10 אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך--אשר אמרת תנה לי מלך ושרים

Thou hast destroyed thyself, O Israel, But in Me [is] thy help, Where [is] thy king now — And he doth save thee in all thy cities? And thy judges of whom thou didst say, 'Give to me a king and heads?'

11 אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי

I give to thee a king in Mine anger, And I take away in My wrath.

12 צרור עון אפרים צפונה חטאתו

Bound up [is] the iniquity of Ephraim, Hidden [is] his sin,

13 חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים

Pangs of a travailing woman come to him, He [is] a son not wise, For he remaineth not the time for the breaking forth of sons.

14 מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול--נחם יסתר מעיני (Sheol h7585)

From the hand of Sheol I do ransom them, From death I redeem them, Where [is] thy plague, O death? Where thy destruction, O Sheol? Repentance is hid from Mine eyes. (Sheol h7585)

15 כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו--הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה

Though he among brethren produceth fruit, Come in doth an east wind, a wind of Jehovah, From a wilderness it is coming up, And it drieth up his fountain, And become dry doth his spring, It — it spoileth a treasure — every desirable vessel.

16 תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו

Become desolate doth Samaria, Because she hath rebelled against her God, By sword they do fall, Their sucklings are dashed in pieces, And its pregnant ones are ripped up!