< הושע 13 >
כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת | 1 |
When Ephraim used to speak there was trembling; a prince was he in Israel. But he incurred guilt through Baal and died.
ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון | 2 |
And now they go on sinning. They make for themselves molten gods – idols of silver, skilfully made, wholly the work of smiths. Yet to such they sacrifice! And they who sacrifice kiss calf idols!
לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה | 3 |
Therefore they shall be like the morning mist, like the dew that early disappears, like the chaff which blows away from the threshing floor, like the smoke from the window.
ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי | 4 |
Yet it was I, the Lord your God, ever since the land of Egypt, you know no other god but me, nor has there been any saviour except me.
אני ידעתיך במדבר--בארץ תלאבות | 5 |
It was I who shepherded you in the wilderness, in the land of burning heat.
כמרעיתם וישבעו--שבעו וירם לבם על כן שכחוני | 6 |
When they were pastured they became full, when they were full their hearts became proud. Therefore they forgot me!
ואהי להם כמו שחל--כנמר על דרך אשור | 7 |
So now I will be to them like a lion, like a leopard will I lay in wait by the path.
אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם | 8 |
I will fall upon them like a bear robbed of her cubs, I will tear open their chests, like a lion will devour them, and like a wild beast will tear them in pieces.
You are destroyed, Israel, by me, your only helper.
אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך--אשר אמרת תנה לי מלך ושרים | 10 |
I want to rule you! Where are your princes in your cities, those of whom you demanded, ‘Give me kings and princes.’
אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי | 11 |
I give you kings in my anger, and take them away in my wrath.
צרור עון אפרים צפונה חטאתו | 12 |
Ephrahn’s iniquity is gathered up, his sin is laid by in store.
חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים | 13 |
The pangs of childbirth come upon him, but he is an unwise child. For this is no time to refuse to leave the womb!
מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול--נחם יסתר מעיני (Sheol ) | 14 |
Should I deliver them from the power of Sheol? Should I redeem them from death? Death, where are your plagues? Sheol, where is your pestilence? Compassion is forever hidden from my eyes. (Sheol )
כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו--הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה | 15 |
Though he is flourishing among his brothers, there will come an east wind, the Lord’s wind, coming up from the wilderness. His fountain will dry up, his spring shall be parched. The wind will strip the treasury, all the precious things.
תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו | 16 |
Samaria will bear her guilt, for she has rebelled against her God. They will fall by the sword, their children dashed to pieces, their pregnant women ripped open.