< הושע 13 >

כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת 1
“When Ephraim speaks tremblingly, He has been lifted up in Israel, When he becomes guilty in Ba‘al he dies.
ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון 2
And now they sin, And make for themselves a molten image of their silver, By their own understanding—idols, A work of artisans—all of it, Of them they say, who [are] sacrificers among men, The calves let them kiss.
לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה 3
Therefore they are as a cloud of the morning, And as dew, rising early, going away, As chaff tossed about out of a floor, And as smoke out of a window.
ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי 4
And I [am] your God YHWH from the land of Egypt, And you do not know a God besides Me, And a Savior—there is none except Me.
אני ידעתיך במדבר--בארץ תלאבות 5
I have known you in a wilderness, In a land of droughts.
כמרעיתם וישבעו--שבעו וירם לבם על כן שכחוני 6
They are satiated according to their feedings, They have been satiated, And their heart is lifted up, Therefore they have forgotten Me,
ואהי להם כמו שחל--כנמר על דרך אשור 7
And I am to them as a lion, I look out as a leopard by the way.
אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם 8
I meet them as a bereaved bear, And I tear the enclosure of their heart, And I consume them there as a lioness, A beast of the field tears them.
שחתך ישראל כי בי בעזרך 9
You have destroyed yourself, O Israel, But in Me [is] your help;
אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך--אשר אמרת תנה לי מלך ושרים 10
Where [is] your king now—And he saves you in all your cities? And your judges of whom you said, Give a king and heads to me?
אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי 11
I give to you a king in My anger, And I take away in My wrath.
צרור עון אפרים צפונה חטאתו 12
Bound up [is] the iniquity of Ephraim, Hidden [is] his sin,
חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים 13
Pangs of a travailing woman come to him, He [is] not a wise son, For he does not remain [at] the time for the breaking forth of sons.
מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול--נחם יסתר מעיני (Sheol h7585) 14
Will I ransom them from the hand of Sheol? Will I redeem them from death? Where [is] your plague, O death? Where your destruction, O Sheol? Comfort is hid from My eyes. (Sheol h7585)
כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו--הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה 15
Though he produces fruit among brothers, An east wind comes in, a wind of YHWH, From a wilderness it is coming up, And it dries up his fountain, And his spring becomes dry, It—it spoils a treasure—every desirable vessel.
תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו 16
Samaria becomes desolate, Because she has been rebellious against her God, They fall by sword, Their sucklings are dashed in pieces, And its pregnant ones are ripped up!”

< הושע 13 >