< הושע 12 >
אפרים רעה רוח ורדף קדים--כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל | 1 |
Efraims Hu staar til Vind, efter Østenstorm jager han stadig, af Løgn og Svig er han fuld; med Assur slutter de Pagt, til Ægypten bringer de Olie.
וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו | 2 |
HERREN gaar i Rette med Juda og hjemsøger Jakob, gengælder ham efter hans Veje og efter hans Id.
בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים | 3 |
I Moders Liv overlisted han sin Broder, han stred med Gud i sin Manddom,
וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו | 4 |
ja stred med en Engel og sejred, han bad ham med Graad om Naade; i Betel traf han ham og talte med ham der,
ויהוה אלהי הצבאות--יהוה זכרו | 5 |
HERREN, Hærskarers Gud, HERREN er hans Navn:
ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד | 6 |
»Drag du nu hjem med din Gud, tag Vare paa Kærlighed og Ret og bi bestandig paa din Gud!«
כנען בידו מאזני מרמה--לעשק אהב | 7 |
I Kana'ans Haand er falske Lodder, han elsker Svig.
ויאמר אפרים--אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא | 8 |
Efraim siger: »Jeg vandt dog Rigdom og Gods!« Al hans Vinding soner ej Brøden, han øved.
ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד | 9 |
Men jeg, som er HERREN din Gud, fra du var i Ægypten, lader dig bo i Telt igen som i svundne Dage.
ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה | 10 |
Jeg har talet til Profeterne og givet mange Syner, ved Profeterne talet i Lignelser.
אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי | 11 |
Gilead er Løgn og Tomhed, i Gilgal ofrer de Tyre; som Stendynger langs med Markfurer er deres Altre.
ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר | 12 |
Jakob flyede til Arams Slette, og Israel trællede for en Kvindes Skyld, og for en Kvindes Skyld vogtede han Kvæg.
ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר | 13 |
Ved en Profet førte HERREN Israel op fra Ægypten, og det vogtedes ved en Profet.
הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו | 14 |
Efraim vakte bitter Vrede, han bærer Blodskyld; med Skændsel dænges han til, hans Herre gør Gengæld.