הושע 11

1 כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני

Заутра отвергошася, отвержеся царь Израилев, понеже младенец Израиль, и Аз возлюбих его и из Египта воззвах сына Моего.

2 קראו להם כן הלכו מפניהם--לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון

Якоже призвах я, такожде отхождаху от лица Моего: тии Ваалиму требу жряху и изваяным кадяху.

3 ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים

Аз же связах Ефрема, взях его на мышцу Мою, и не разумеша, яко изцелих я.

4 בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל

Во истлении человечесте привлекох я узами любления моего, и буду им яко ударяяй человек по челюстем его: и воззрю к нему и премогу ему.

5 לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב

Вселися Ефрем во Египте, Ассур же сам царь его, яко не восхоте возвратитися.

6 וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה--ממעצותיהם

И изнеможе оружие во градех его, и умолче в руку его: и снедят от умышлений своих.

7 ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו--יחד לא ירומם

И людие его висяще от обитания своего: и Бог на честная его разгневается, и не вознесет его.

8 איך אתנך אפרים אמגנך ישראל--איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי

Что тя устрою, Ефреме? Защищу ли тя, Израилю? Что тя положу? Якоже Адаму устрою тя, и якоже Севоим, превратися сердце Мое в Нем, смятеся раскаяние Мое.

9 לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש--בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר

Не сотворю по гневу ярости Моея, не оставлю еже потребитися Ефремови, зане Бог Аз есмь, а не человек: в тебе Свят, и не вниду во град.

10 אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים

Вслед Господа имам ходити: яко лев возревет, понеже Той возревет, и ужаснутся чада вод,

11 יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה

и приидут яко птица из Египта и яко голубь от земли Ассирски: и возставлю я в домех их, глаголет Господь.

12 סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן

Обыде Мя лжею Ефрем, и нечестиями дом Израилев и Иуда: ныне позна я Бог, и людие святи прозвашася Богови.