חבקוק 3
| תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות | 1 |
Prière d'Habacuc, le prophète, sur le mode des chants plaintifs.
| יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור | 2 |
Éternel, j'ai entendu ton annonce et je suis craintif. Éternel, réalise ton œuvre durant ces années, durant ces années manifeste-la! Dans la colère souviens-toi de la pitié!
| אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ | 3 |
Dieu arrive de Théman, et le Saint du mont de Paran. (Pause) Sa magnificence couvre les Cieux, et la terre se remplit de ses louanges.
| ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה | 4 |
Et c'est un éclat pareil au jour, des rayons jaillissent de sa main; là s'enveloppe sa majesté.
| לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו | 5 |
Devant lui marche la peste, et la contagion paraît sur ses traces.
| עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו | 6 |
Il s'arrête et mesure la terre; Il regarde et fait trembler les peuples; les monts éternels éclatent, les collines antiques s'affaissent; Il [suit] les voies anciennes.
| תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין | 7 |
Je vois dans la détresse les tentes de l'Ethiopie, et trembler les pavillons du pays de Madian.
| הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה | 8 |
Est-ce contre les fleuves que s'irrite l'Éternel? est-ce contre les fleuves qu'il se courrouce? est-ce à la mer qu'en veut ta fureur, que tu t'avances avec tes chevaux sur ton char de victoire?
| עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ | 9 |
Ton arc est tiré, les malédictions sont les traits de ta parole!… (Pause)
| ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא | 10 |
La terre vomit des fleuves. Les montagnes te voient, elles tremblent, des torrents d'eau se précipitent, l'abîme fait retentir sa voix, il soulève ses bras en haut.
| שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך | 11 |
Le soleil, la lune demeurent dans leur gîte à la lumière de tes flèches qui volent, à la splendeur de l'éclair de ta lance.
| בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים | 12 |
Dans ton courroux tu marches sur la terre, dans ta colère tu écrases les peuples.
| יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה | 13 |
Tu sors pour sauver ton peuple, pour sauver ton Oint. Tu fracasses le faîte de la maison des impies, jusques au comble tu en mets à nu les bases. (Pause)
| נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר | 14 |
Tu perces de tes traits la tête de ses chefs qui s'élancent pour me disperser, se réjouissent comme pour dévorer le malheureux dans l'embuscade.
| דרכת בים סוסיך חמר מים רבים | 15 |
Tu foules la mer avec tes chevaux, l'écume des grandes eaux.
| שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו | 16 |
J'ai entendu et mon corps tremble; à cette voix mes lèvres s'entre-choquent, la carie pénètre mes os, mes genoux tremblent sous moi qui dois être impassible au jour de la détresse, quand mon peuple est assailli par notre oppresseur.
| כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים | 17 |
Car le figuier ne fleurit pas et la vigne ne donne pas de récolte, le jet de l'olivier est trompeur, et les guérets ne donnent point de pain, dans le bercail il y a faute de brebis et plus de bœufs dans les étables.
| ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי | 18 |
Toutefois je mets ma joie en l'Éternel, et mon allégresse en Dieu mon sauveur.
| יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי | 19 |
L'Éternel, le Seigneur est ma force, Il me donne les pieds de la biche pour me faire atteindre mes hauteurs. Au maître chantre sur le mode de mon luth.
