חבקוק 3

1 תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות

A prayer of Habakkuk the prophet on Shigionoth.

2 יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור

O LORD, I have heard your speech, and was afraid: O LORD, revive your work in the middle of the years, in the middle of the years make known; in wrath remember mercy.

3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ

God came from Teman, and the Holy One from mount Paran. (Selah) His glory covered the heavens, and the earth was full of his praise.

4 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה

And his brightness was as the light; he had horns coming out of his hand: and there was the hiding of his power.

5 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו

Before him went the pestilence, and burning coals went forth at his feet.

6 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו

He stood, and measured the earth: he beheld, and drove asunder the nations; and the everlasting mountains were scattered, the perpetual hills did bow: his ways are everlasting.

7 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין

I saw the tents of Cushan in affliction: and the curtains of the land of Midian did tremble.

8 הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה

Was the LORD displeased against the rivers? was your anger against the rivers? was your wrath against the sea, that you did ride on your horses and your chariots of salvation?

9 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ

Your bow was made quite naked, according to the oaths of the tribes, even your word. (Selah) You did split the earth with rivers.

10 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא

The mountains saw you, and they trembled: the overflowing of the water passed by: the deep uttered his voice, and lifted up his hands on high.

11 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך

The sun and moon stood still in their habitation: at the light of your arrows they went, and at the shining of your glittering spear.

12 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים

You did march through the land in indignation, you did thresh the heathen in anger.

13 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה

You went forth for the salvation of your people, even for salvation with your anointed; you wounded the head out of the house of the wicked, by discovering the foundation to the neck. (Selah)

14 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר

You did strike through with his staves the head of his villages: they came out as a whirlwind to scatter me: their rejoicing was as to devour the poor secretly.

15 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים

You did walk through the sea with your horses, through the heap of great waters.

16 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו

When I heard, my belly trembled; my lips quivered at the voice: rottenness entered into my bones, and I trembled in myself, that I might rest in the day of trouble: when he comes up to the people, he will invade them with his troops.

17 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים

Although the fig tree shall not blossom, neither shall fruit be in the vines; the labor of the olive shall fail, and the fields shall yield no meat; the flock shall be cut off from the fold, and there shall be no herd in the stalls:

18 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי

Yet I will rejoice in the LORD, I will joy in the God of my salvation.

19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי

The LORD God is my strength, and he will make my feet like hinds’ feet, and he will make me to walk on my high places. To the chief singer on my stringed instruments.