חבקוק 3

1 תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות

A Prayer of Habakkuk the prophet upon Shigionoth.

2 יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור

Jehovah, I heard the report of thee, [and] I feared. Jehovah, revive thy work in the midst of the years, In the midst of the years make [it] known: In wrath remember mercy!

3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ

God came from Teman, And the Holy One from mount Paran. (Selah) His glory covereth the heavens, And the earth is full of his praise.

4 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה

And [his] brightness was as the light; Rays [came forth] from his hand; And there was the hiding of his power.

5 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו

Before him went the pestilence, And a burning flame went forth at his feet.

6 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו

He stood, and measured the earth; He beheld, and discomfited the nations; And the eternal mountains were scattered, The everlasting hills gave way: His ways are everlasting.

7 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין

I saw the tents of Cushan in affliction; The curtains of the land of Midian did tremble.

8 הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה

Was Jehovah wrathful with the rivers? Was thine anger against the rivers? Was thy rage against the sea, That thou didst ride upon thy horses, Thy chariots of salvation?

9 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ

Thy bow was made naked, The rods [of discipline] sworn according to [thy] word. (Selah) Thou didst cleave the earth with rivers.

10 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא

The mountains saw thee, they were in travail: Torrents of waters passed by; The deep uttered its voice, Lifted up its hands on high.

11 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך

The sun [and] moon stood still in their habitation, At the light of thine arrows which shot forth, — At the shining of thy glittering spear.

12 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים

Thou didst march through the land in indignation, Thou didst thresh the nations in anger.

13 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה

Thou wentest forth for the salvation of thy people, For the salvation of thine anointed; Thou didst smite off the head from the house of the wicked, Laying bare the foundation even to the neck. (Selah)

14 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר

Thou didst strike through with his own spears the head of his leaders: They came out as a whirlwind to scatter me, Whose exulting was as to devour the afflicted secretly.

15 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים

Thou didst walk through the sea with thy horses, The heap of great waters.

16 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו

I heard, and my belly trembled; My lips quivered at the voice; Rottenness entered into my bones, and I trembled in my place, That I might rest in the day of distress, When their invader shall come up against the people.

17 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים

For though the fig-tree shall not blossom, Neither shall fruit be in the vines; The labour of the olive-tree shall fail, And the fields shall yield no food; The flock shall be cut off from the fold, And there shall be no herd in the stalls:

18 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי

Yet I will rejoice in Jehovah, I will joy in the God of my salvation.

19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי

Jehovah, the Lord, is my strength, And he maketh my feet like hinds' [feet], And he will make me to walk upon my high places. To the chief Musician. On my stringed instruments.