< חבקוק 3 >
תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות | 1 |
Modlitba Abakuka proroka podlé Šigejonót:
יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור | 2 |
Ó Hospodine, uslyšev pohrůžku tvou, ulekl jsem se. Hospodine, dílo své u prostřed let při životu zachovej, u prostřed let známé učiň, v hněvě na milosrdenství se rozpomeň.
אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ | 3 |
Když se Bůh bral od poledne, a Svatý s hory Fáran, (Sélah) slávu jeho přikryla nebesa, a země byla plná chvály jeho.
ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה | 4 |
Blesk byl jako světlo, rohy po bocích svých měl, a tu skryta byla síla jeho.
לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו | 5 |
Před tváří jeho šlo morní nakažení, a uhlí řeřavé šlo před nohama jeho.
עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו | 6 |
Zastavil se, a změřil zemi; pohleděl, a rozptýlil národy. Zrozrážíny jsou hory věčné, sklonili se pahrbkové věční, cesty jeho jsou věčné.
תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין | 7 |
Viděl jsem, že stanové Chusan jsou pouhá marnost, a třásli se kobercové země Madianské.
הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה | 8 |
Zdaliž se na řeky, ó Hospodine, zdaliž se na řeky rozpálil hněv tvůj? Zdali proti moři rozhněvání tvé, když jsi jel na koních svých a na vozích svých spasitelných?
עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ | 9 |
Patrně jest zjeveno lučiště tvé pro přísahy pokolením lidu tvého stalé, (Sélah) Řeky země jsi rozdělil,
ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא | 10 |
Viděly tě hory, třásly se, povodeň vod ustoupila; vydala propast hlas svůj, hlubina rukou svých pozdvihla.
שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך | 11 |
Slunce a měsíc v obydlí svém zastavil se, při světle střely tvé létaly, při blesku stkvoucí kopí tvé.
בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים | 12 |
V hněvě šlapal jsi zemi, v prchlivosti mlátil jsi pohany.
יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה | 13 |
Vyšel jsi k vysvobození lidu svého, k vysvobození s pomazaným svým; srazil jsi hlavu s domu bezbožníka až do hrdla, obnaživ základ. (Sélah)
נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר | 14 |
Holemi jeho probodl jsi hlavu vsí jeho, když se bouřili jako vichřice k rozptýlení mému, plésali, jako by sežrati měli chudého v skrytě.
דרכת בים סוסיך חמר מים רבים | 15 |
Bral jsi se po moři na koních svých, skrze hromadu vod mnohých.
שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו | 16 |
Slyšel jsem, a zatřáslo se břicho mé, k hlasu tomu drkotali rtové moji, kosti mé práchnivěly, a všecken jsem se třásl, že se mám upokojiti v den ssoužení, když přitáhne na lid, aby jej válečně hubil.
כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים | 17 |
Byť pak fík nekvetl, a nebylo úrody na vinicích; byť i ovoce olivy pochybilo, a rolí nepřinesla užitky; a od ovčince odřezován byl brav, a nebylo žádného skotu v chlévích:
ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי | 18 |
Já však v Hospodinu veseliti se budu, plésati budu v Bohu spasení svého.
יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי | 19 |
Hospodin Panovník jest síla má, kterýž činí nohy mé jako laní, a na vysokých místech mých cestu mi způsobuje. Přednímu zpěváku na můj neginot.