חבקוק 1

1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא

The burden which Habakkuk the prophet did see.

2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע

O LORD, how long shall I cry, and thou wilt not hear! [even] cry out unto thee [of] violence, and thou wilt not save!

3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא

Why dost thou shew me iniquity, and cause [me] to behold grievance? for spoiling and violence [are] before me: and there are [that] raise up strife and contention.

4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל

Therefore the law is slacked, and judgment doth never go forth: for the wicked doth compass about the righteous; therefore wrong judgment proceedeth.

5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר

Behold ye among the heathen, and regard, and wonder marvellously: for [I] will work a work in your days, [which] ye will not believe, though it be told [you].

6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו

For, lo, I raise up the Chaldeans, [that] bitter and hasty nation, which shall march through the breadth of the land, to possess the dwellingplaces [that are] not theirs.

7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא

They [are] terrible and dreadful: their judgment and their dignity shall proceed of themselves.

8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו--יעפו כנשר חש לאכול

Their horses also are swifter than the leopards, and are more fierce than the evening wolves: and their horsemen shall spread themselves, and their horsemen shall come from far; they shall fly as the eagle [that] hasteth to eat.

9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי

They shall come all for violence: their faces shall sup up [as] the east wind, and they shall gather the captivity as the sand.

10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה

And they shall scoff at the kings, and the princes shall be a scorn unto them: they shall deride every strong hold; for they shall heap dust, and take it.

11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו

Then shall [his] mind change, and he shall pass over, and offend, [imputing] this his power unto his god.

12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי--לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו

[Art] thou not from everlasting, O LORD my God, mine Holy One? we shall not die. O LORD, thou hast ordained them for judgment; and, O mighty God, thou hast established them for correction.

13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים--תחריש בבלע רשע צדיק ממנו

[Thou art] of purer eyes than to behold evil, and canst not look on iniquity: wherefore lookest thou upon them that deal treacherously, [and] holdest thy tongue when the wicked devoureth [the man that is] more righteous than he?

14 ותעשה אדם כדגי הים--כרמש לא משל בו

And makest men as the fishes of the sea, as the creeping things, [that have] no ruler over them?

15 כלה בחכה העלה--יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל

They take up all of them with the angle, they catch them in their net, and gather them in their drag: therefore they rejoice and are glad.

16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה

Therefore they sacrifice unto their net, and burn incense unto their drag; because by them their portion [is] fat, and their meat plenteous.

17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול

Shall they therefore empty their net, and not spare continually to slay the nations?