בראשית 9
| ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ | 1 |
| וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֶת־בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ |
| ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו | 2 |
| וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִֽהְיֶה עַל כָּל־חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל־עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הֽ͏ָאֲדָמָה וּֽבְכָל־דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּֽנוּ׃ |
| כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל | 3 |
| כָּל־רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא־חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כֹּֽל׃ |
| אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו | 4 |
| אַךְ־בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵֽלוּ׃ |
| ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו--אדרש את נפש האדם | 5 |
| וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הֽ͏ָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הֽ͏ָאָדָֽם׃ |
| שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם | 6 |
| שֹׁפֵךְ דַּם הֽ͏ָאָדָם בּֽ͏ָאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָֽם׃ |
| ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה | 7 |
| וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ |
| ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר | 8 |
| וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ וְאֶל־בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹֽר׃ |
| ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם | 9 |
| וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶם אֽ͏ַחֲרֵיכֶֽם׃ |
| ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ | 10 |
| וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הֽ͏ַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּֽבְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָֽרֶץ׃ |
| והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ | 11 |
| וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹֽא־יִכָּרֵת כָּל־בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹֽא־יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָֽרֶץ׃ |
| ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם--לדרת עולם | 12 |
| וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אֽוֹת־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָֽם׃ |
| את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ | 13 |
| אֶת־קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּֽעָנָן וְהָֽיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָֽרֶץ׃ |
| והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן | 14 |
| וְהָיָה בְּעֽ͏ַנְנִי עָנָן עַל־הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָֽן׃ |
| וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר | 15 |
| וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר וְלֹֽא־יִֽהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָֽׂר׃ |
| והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ | 16 |
| וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּֽעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָֽרֶץ׃ |
| ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ | 17 |
| וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ זֹאת אֽוֹת־הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָֽרֶץ׃ |
| ויהיו בני נח היצאים מן התבה--שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען | 18 |
| וַיִּֽהְיוּ בְנֵי־נֹחַ הַיֹּֽצְאִים מִן־הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָֽעַן׃ |
| שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ | 19 |
| שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי־נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָֽפְצָה כָל־הָאָֽרֶץ׃ |
| ויחל נח איש האדמה ויטע כרם | 20 |
| וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הֽ͏ָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּֽרֶם׃ |
| וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה | 21 |
| וַיֵּשְׁתְּ מִן־הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹֽה׃ |
| וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ | 22 |
| וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵֽי־אֶחָיו בַּחֽוּץ׃ |
| ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו | 23 |
| וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת־הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּֽלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאֽוּ׃ |
| וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן | 24 |
| וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה־לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָֽן׃ |
| ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו | 25 |
| וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִֽהְיֶה לְאֶחָֽיו׃ |
| ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו | 26 |
| וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָֽמוֹ׃ |
| יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו | 27 |
| יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָֽמוֹ׃ |
| ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה | 28 |
| וֽ͏ַיְחִי־נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וֽ͏ַחֲמִשִּׁים שָׁנָֽה׃ |
| ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת | 29 |
| וַיִּֽהְיוּ כָּל־יְמֵי־נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹֽת׃ |
