< בראשית 8 >
ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים | 1 |
E lembrou-se Deus de Noé, e de toda a besta, e de todo o animal, e de toda a rêz que com ele estava na arca: e Deus fez passar um vento sobre a terra, e aquietaram-se as águas.
ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים | 2 |
Cerraram-se também as fontes do abismo, e as janelas dos céus, e a chuva dos céus deteve-se.
וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום | 3 |
E as águas tornaram de sobre a terra continuamente, e ao cabo de cento e cincoênta dias as águas minguaram.
ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט | 4 |
E a arca repousou, no sétimo mes, no dia dezesete do mes, sobre os montes de Ararat.
והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים | 5 |
E foram as águas indo e minguando até ao décimo mes: no décimo mes, no primeiro dia do mes, apareceram os cumes dos montes.
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה | 6 |
E aconteceu que, ao cabo de quarenta dias, abriu Noé a janela da arca que tinha feito.
וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ | 7 |
E soltou um corvo, que saiu, indo e voltando, até que as águas se secaram de sobre a terra.
וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה | 8 |
Depois soltou uma pomba, a vêr-se as águas tinham minguado de sobre a face da terra.
ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה | 9 |
A pomba porém não achou repouso para a planta do seu pé, e voltou a ele para a arca; porque as águas estavam sobre a face de toda a terra: e ele estendeu a sua mão, e tomou-a, e meteu-a consigo na arca.
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה | 10 |
E esperou ainda outros sete dias, e tornou a enviar a pomba fora da arca.
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ | 11 |
E a pomba voltou a ele sobre a tarde; e eis, arrancada, uma folha de oliveira no seu bico: e conheceu Noé que as águas tinham minguado sobre a terra.
וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד | 12 |
Então esperou ainda outros sete dias; e enviou fora a pomba, mas não tornou mais a ele.
ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה | 13 |
E aconteceu que no ano seiscentos e um, no mês primeiro, no primeiro dia do mes, as águas se secaram de sobre a terra: então Noé tirou a cobertura da arca, e olhou, e eis que a face da terra estava enxuta.
ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ | 14 |
E no segundo mes, aos vinte e sete dias do mes, a terra estava seca.
וידבר אלהים אל נח לאמר | 15 |
Então falou Deus a Noé, dizendo:
צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך | 16 |
Sai da arca, tu, e tua mulher, e teus filhos, e as mulheres de teus filhos contigo.
כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ | 17 |
Todo o animal que está contigo, de toda a carne, de ave, e de gado, e de todo o réptil que se roja sobre a terra traze fora contigo; e povôem abundantemente a terra, e frutifiquem, e se multipliquem sobre a terra.
ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו | 18 |
Então saiu Noé, e seus filhos, e sua mulher, e as mulheres de seus filhos com ele,
כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה | 19 |
Todo o animal, todo o réptil, e toda a ave, e tudo o que se move sobre a terra, conforme as suas famílias, saiu para fora da arca.
ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח | 20 |
E edificou Noé um altar ao Senhor; e tomou de todo o animal limpo, e de toda a ave limpa, e ofereceu holocaustos sobre o altar.
וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי | 21 |
E o Senhor cheirou o suave cheiro, e disse o Senhor em seu coração: Não tornarei mais a amaldiçoar a terra por causa do homem; porque a imaginação do coração do homem é má desde a sua meninice, nem tornarei mais a ferir todo o vivente, como fiz.
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו | 22 |
Enquanto a terra durar, sementeira e sega, e frio e calor, e verão e inverno, e dia e noite, não cessarão.