בראשית 8

1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים

E lembrou-se Deus de Noé, e de toda a besta, e de todo o animal, e de toda a rez que com elle estava na arca: e Deus fez passar um vento sobre a terra, e aquietaram-se as aguas.

2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים

Cerraram-se tambem as fontes do abysmo, e as janellas dos céus, e a chuva dos céus deteve-se.

3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום

E as aguas tornaram de sobre a terra continuamente, e ao cabo de cento e cincoenta dias as aguas minguaram.

4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט

E a arca repousou, no setimo mez, no dia dezesete do mez, sobre os montes de Ararat.

5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים

E foram as aguas indo e minguando até ao decimo mez: no decimo mez, no primeiro dia do mez, appareceram os cumes dos montes.

6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה

E aconteceu que, ao cabo de quarenta dias, abriu Noé a janella da arca que tinha feito.

7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ

E soltou um corvo, que saiu, indo e voltando, até que as aguas se seccaram de sobre a terra.

8 וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה

Depois soltou uma pomba, a vêrse as aguas tinham minguado de sobre a face da terra.

9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה

A pomba porém não achou repouso para a planta do seu pé, e voltou a elle para a arca; porque as aguas estavam sobre a face de toda a terra: e elle estendeu a sua mão, e tomou-a, e metteu-a comsigo na arca.

10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה

E esperou ainda outros sete dias, e tornou a enviar a pomba fóra da arca.

11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ

E a pomba voltou a elle sobre a tarde; e eis, arrancada, uma folha de oliveira no seu bico: e conheceu Noé que as aguas tinham minguado sobre a terra.

12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד

Então esperou ainda outros sete dias; e enviou fóra a pomba, mas não tornou mais a elle.

13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה

E aconteceu que no anno seiscentos e um, no mez primeiro, no primeiro dia do mez, as aguas se seccaram de sobre a terra: então Noé tirou a cobertura da arca, e olhou, e eis que a face da terra estava enxuta.

14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ

E no segundo mez, aos vinte e sete dias do mez, a terra estava secca.

15 וידבר אלהים אל נח לאמר

Então fallou Deus a Noé, dizendo:

16 צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך

Sae da arca, tu, e tua mulher, e teus filhos, e as mulheres de teus filhos comtigo.

17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ

Todo o animal que está comtigo, de toda a carne, de ave, e de gado, e de todo o reptil que se roja sobre a terra traze fóra comtigo; e povôem abundantemente a terra, e fructifiquem, e se multipliquem sobre a terra.

18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו

Então saiu Noé, e seus filhos, e sua mulher, e as mulheres de seus filhos com elle,

19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה

Todo o animal, todo o reptil, e toda a ave, e tudo o que se move sobre a terra, conforme as suas familias, saiu para fóra da arca.

20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח

E edificou Noé um altar ao Senhor; e tomou de todo o animal limpo, e de toda a ave limpa, e offereceu holocaustos sobre o altar.

21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי

E o Senhor cheirou o suave cheiro, e disse o Senhor em seu coração: Não tornarei mais a amaldiçoar a terra por causa do homem; porque a imaginação do coração do homem é má desde a sua meninice, nem tornarei mais a ferir todo o vivente, como fiz.

22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו

Emquanto a terra durar, sementeira e sega, e frio e calor, e verão e inverno, e dia e noite, não cessarão.

A Dove is Sent Forth from the Ark