< בראשית 8 >
ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים | 1 |
Då kom Gud i hug Noah og alle villdyri og alt bufeet som var med honom i arki, og Gud let ein vind fara yver jordi, og vatnet fall.
ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים | 2 |
Og brunnarne i djupet og lukorne på himmelen stengdest, og regnet frå himmelen stogga.
וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום | 3 |
Og vatnet drog seg etter kvart attende frå jordi, og vatnet minka, då hundrad og femti dagar var lidne.
ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט | 4 |
Og den syttande dagen i den sjuande månaden tok arki grunn og stana på Araratfjelli.
והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים | 5 |
Og vatnet minka meir og meir, alt til den tiande månaden: Den fyrste dagen i den tiande månaden synte fjelltindarne seg.
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה | 6 |
Og det hende, då fyrti dagar var lidne, at Noah let upp vindauga på arki, som han hadde gjort,
וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ | 7 |
og slepte ut ein ramn, og den flaug til og frå, til vatnet hadde torna burt av jordi.
וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה | 8 |
So sende han ei duva ut ifrå seg, og vilde sjå um vatnet hadde sige undan frå marki.
ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה | 9 |
Men duva fann ingen kvilestad for foten sin, og kom attende til honom i arki; for det stod vatn yver all jordi. Då rette han ut handi, og tok henne, og hadde henne inn til seg i arki.
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה | 10 |
So bia han endå sju dagar, og sende so duva ut att or arki.
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ | 11 |
Og då det leid til kvelds, kom duva heim til honom, og sjå: då hadde ho eit grønt oljetrelauv i nebben. Då skyna Noah at vatnet hadde sige undan frå jordi.
וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד | 12 |
Men han drygde endå sju dagar til. So let han ut duva, og då kom ho ikkje att til honom meir.
ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה | 13 |
Og det bar so til, at den fyrste dagen i den fyrste månaden i det seks hundrad og fyrste året, då hadde vatnet torna burt av jordi. Og Noah tok taket av arki, og såg utyver, og sjå, marki var turr.
ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ | 14 |
Og den sju og tjugande dagen i den andre månaden var jordi heiltupp turr.
וידבר אלהים אל נח לאמר | 15 |
Då tala Gud til Noah og sagde:
צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך | 16 |
«Gakk ut or arki, du og kona di og sønerne dine og konorne åt sønerne dine med deg!
כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ | 17 |
Og alle dei dyr som er hjå deg, alt kjøt, både fuglarne og feet og alt kreket som krelar på jordi, skal du hava med deg ut, og dei skal yrja på jordi, og alast og aukast utyver jordi.»
ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו | 18 |
So gjekk Noah ut, og sønerne hans og kona hans og konorne åt sønerne hans med honom.
כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה | 19 |
Og alle dyri og alt kreket og alle fuglarne, alt som røyver seg på jordi, gjekk ut or arki, kvart etter sitt slag.
ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח | 20 |
Og Noah bygde Herren eit altar, og tok utav alt det reine feet og utav alle dei reine fuglarne, og ofra brennoffer på altaret.
וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי | 21 |
Og Herren kjende den gode gimen, og Herren sagde i sitt hjarta: «Eg vil aldri meir forbanna jordi for menneskja skuld; for mannehjarta emnar berre på vondt, alt ifrå ungdomen. Og eg vil aldri meir drepa alt liv, so som eg no gjorde.
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו | 22 |
Heretter skal sånad og skurd, og kulde og hite, og sumar og vinter, og dag og natt aldri trjota, so lenge som jordi stend.»