< בראשית 8 >
ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים | 1 |
神ノアおよび彼とともに方舟にある諸の生物と諸の家畜を眷念ひたまひて神乃ち風を地の上に吹しめたまひければ水減りたり
ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים | 2 |
亦淵の源と天の戸閉塞りて天よりの雨止ぬ
וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום | 3 |
是に於て水次第に地より退き百五十日を經てのち水減り
ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט | 4 |
方舟は七月に至り其月の十七日にアララテの山に止りぬ
והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים | 5 |
水次第に減て十月に至りしが十月の月朔に山々の嶺現れたり
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה | 6 |
四十日を經てのちノア其方舟に作りし窓を啓て
וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ | 7 |
鴉を放出ちけるが水の地に涸るまで往來しをれり
וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה | 8 |
彼地の面より水の減少しかを見んとて亦鴿を放出いだしけるが
ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה | 9 |
鴿其足の跖を止べき處を得ずして彼に還りて方舟に至れり其は水全地の面にありたればなり彼乃ち其手を舒て之を執へ方舟の中におのれの所に接入たり
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה | 10 |
尚又七日待て再び鴿を方舟より放出ちけるが
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ | 11 |
鴿暮におよびて彼に還れり視よ其口に橄欖の新葉ありき是に於てノア地より水の減少しをしれり
וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד | 12 |
尚又七日まちて鴿を放出ちけるが再び彼の所に歸らざりき
ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה | 13 |
六百一年の一月の月朔に水地に涸たりノア乃ち方舟の蓋を撤きて視しに視よ土の面は燥てありぬ
ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ | 14 |
二月の二十七日に至りて地乾きたり
וידבר אלהים אל נח לאמר | 15 |
爰に神ノアに語りて言給はく
צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך | 16 |
汝および汝の妻と汝の子等と汝の子等の妻ともに方舟を出べし
כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ | 17 |
汝とともにある諸の肉なる諸の生物諸の肉なる者即ち鳥家畜および地に匍ふ諸の昆蟲を率いでよ此等は地に饒く生育地の上に生且殖増すべし
ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו | 18 |
ノアと其子等と其妻および其子等の妻ともに出たり
כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה | 19 |
諸の獸諸の昆蟲および諸の鳥等凡そ地に動く者種類に從ひて方舟より出たり
ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח | 20 |
ノア、ヱホバのために壇を築き諸の潔き獸と諸の潔き鳥を取て燔祭を壇の上に献げたり
וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי | 21 |
ヱホバ其馨き香を聞ぎたまひてヱホバ其意に謂たまひけるは我再び人の故に因て地を詛ふことをせじ其は人の心の圖維るところ其幼少時よりして惡かればなり又我曾て爲たる如く再び諸の生る物を撃ち滅さじ
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו | 22 |
地のあらん限りは播種時、收穫時、寒熱夏冬および日と夜息ことあらじ
A Dove is Sent Forth from the Ark