בראשית 8

1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים

Et Dieu se souvint de Noé et de tous les animaux et de tout le bétail qui était avec lui dans l'arche, et Dieu fit passer un vent sur la terre et les eaux s'affaissèrent.

2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים

Et les sources de l'abîme et les écluses des cieux se fermèrent, et la pluie fut arrêtée dans les cieux.

3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום

Et les eaux quittaient la terre s'en allant et se retirant et les eaux diminuèrent au bout de cent cinquante jours.

4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט

Et le septième mois, le dix-septième jour du mois l'arche s'arrêta sur les monts Ararat.

5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים

Et les eaux s'en allèrent et décrurent jusqu'au dixième mois; le dixième mois, le premier jour du mois, les cimes des monts furent visibles.

6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה

Et au bout de quarante jours Noé ouvrit la fenêtre de l'arche qu'il avait faite.

7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ

Et il mit en liberté le corbeau, lequel sortit, partant et revenant jusqu'à ce que les eaux eussent tari sur la terre.

8 וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה

Et il mit en liberté la colombe pour voir si les eaux étaient disparues de la terre.

9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה

Mais la colombe ne trouva pas une place où poser la plante de son pied, et elle revint à lui dans l'arche, parce que les eaux couvraient toute la face de la terre; et il étendit la main et la prit et la retira à lui dans l'arche.

10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה

Et il attendit encore sept autres jours, et de nouveau il laissa la colombe s'envoler de l'arche.

11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ

Alors la colombe revint à lui au temps du soir; et voilà qu'une feuille fraîche d'olivier était dans son bec! et Noé comprit que les eaux étaient disparues de la terre.

12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד

Puis il attendit encore sept autres jours, et il donna la liberté à la colombe; mais elle ne revint plus à lui.

13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה

Et l'année six cent et un, le premier mois, le premier jour du mois les eaux avaient laissé la terre à sec, et Noé enleva la couverture de l'arche, et il regarda, et voici, la face du sol se desséchait.

14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ

Et le second mois, le dix-septième jour du mois, la terre était sèche.

15 וידבר אלהים אל נח לאמר

Et Dieu parla à Noé en ces termes:

16 צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך

Sors de l'arche, toi et ta femme et tes fils et les femmes de tes fils avec toi.

17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ

Tous les animaux de toute chair qui sont avec toi, oiseaux, bétail et tout reptile rampant sur la terre, fais-les sortir avec toi, et qu'ils pullulent sur la terre et soient féconds et se multiplient sur la terre.

18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו

Et Noé sortit, et ses fils et sa femme et les femmes de ses fils avec lui.

19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה

Tous les animaux, tous les reptiles et tous les oiseaux, tout ce qui se meut sur la terre, selon leurs familles sortirent de l'arche.

20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח

Alors Noé édifia un autel à l'Éternel, et il prit de tous les animaux purs et de tous les oiseaux purs et offrit des holocaustes sur l'autel.

21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי

Et l'Éternel odora le parfum suave, et l'Éternel dit en son cœur: Désormais je ne maudirai plus la terre à cause de l'homme; car les imaginations du cœur de l'homme sont mauvaises dès sa jeunesse; et désormais je ne frapperai plus tous les vivants comme j'ai fait.

22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו

A l'avenir, tant que la terre sera, les semailles et la moisson, la froidure et la chaleur, l'été et l'hiver, le jour et la nuit ne chômeront point.

A Dove is Sent Forth from the Ark