בראשית 50

1 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו

Joseph [May he add] fell on his father’s face, wept on him, and kissed him.

2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל

Joseph [May he add] enjoined his servants, the physicians, to embalm his father; and the physicians embalmed Israel [God prevails].

3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום

Forty days were fulfilled for him, for that is how many the days it takes to embalm. The Egyptians [people from Abode of slavery] wept for him for seventy days.

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם--דברו נא באזני פרעה לאמר

When the days of weeping for him were past, Joseph [May he add] spoke to the house of Pharaoh, saying, “If now I have found chen ·grace· in your eyes, please speak in the ears of Pharaoh, saying,

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת--בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי--ואשובה

‘My father made me swear, saying, “Behold, I am dying. Bury me in my grave which I have dug for myself in the land of Canaan [Humbled].” Now therefore, please let me go up and bury my father, and I will come again.’”

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך

Pharaoh said, “Go up, and bury your father, just like he made you swear.”

7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים

Joseph [May he add] went up to bury his father; and with him went up all the servants of Pharaoh, the elders of his house, all the elders of the land of Egypt [Abode of slavery],

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם--עזבו בארץ גשן

All the house of Joseph [May he add], his brothers, and his father’s house. Only their little ones, their flocks, and their herds, they left in the land of Goshen [Drawing near].

9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד

There went up with him both chariots and horsemen. It was a very great company.

10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים

They came to the threshing floor of Atad, which is beyond the Jordan [Descender], and there they lamented with a very great and severe lamentation. He mourned for his father seven days.

11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן

When the inhabitants of the land, the Canaanites [Descendants of Humbled], saw the mourning in the floor of Atad, they said, “This is a grievous mourning by the Egyptians [people from Abode of slavery].” Therefore its name was called Abel [Vanity, Mourning] Mizraim, which is beyond the Jordan [Descender].

12 ויעשו בניו לו--כן כאשר צום

His sons did to him just as he enjoined them,

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי--על פני ממרא

for his sons carried him into the land of Canaan [Humbled], and buried him in the cave of the field of Machpelah [Double], which Abraham [Father of a multitude] bought with the field, for a possession of a burial site, from Ephron [Fawn-like] the Hittite [Descendant of Trembling fear], before Mamre [Bitter, Fatness].

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו

Joseph [May he add] returned into Egypt [Abode of slavery]— he, and his brothers, and all that went up with him to bury his father, after he had buried his father.

15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו

When Joseph [May he add]’s brothers saw that their father was dead, they said, “It may be that Joseph [May he add] will hate us, and will fully pay us back for all the evil which we did to him.”

16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר

They sent a message to Joseph [May he add], saying, “Your father enjoined before he died, saying,

17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו

‘You shall tell Joseph [May he add], “Now please forgive the rebellious breach of relationship of your brothers, and their habitual sin ·missing the mark·, because they did evil to you.”’ Now, please forgive the rebellious breach of relationship of the servants of the God of your father.” Joseph [May he add] wept when they spoke to him.

18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים

His brothers also went and fell down before his face; and they said, “Behold, we are your servants.”

19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני

Joseph [May he add] said to them, “Don’t be afraid, for am I in the place of God?

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב

As for you, you meant evil against me, but God meant it for good, to bring to pass, as it is today, to save many people alive.

21 ועתה אל תיראו--אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם

Now therefore don’t be afraid. I will nourish you and your little ones.” He comforted them, and spoke kindly to them.

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים

Joseph [May he add] lived in Egypt [Abode of slavery], he, and his father’s house. Joseph [May he add] lived one hundred ten years.

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה--ילדו על ברכי יוסף

Joseph [May he add] saw Ephraim [Fruit]’s children to the third generation. The children also of Machir, the son of Manasseh [Causing to forget], were born on Joseph [May he add]’s knees.

24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב

Joseph [May he add] said to his brothers, “I am dying, but God will surely visit you, and bring you up out of this land to the land which he swore to Abraham [Father of a multitude], to Isaac [Laughter], and to Jacob [Supplanter].”

25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה

Joseph [May he add] took an oath of the children of Israel [God prevails], saying, “God will surely visit you, and you shall carry up my bones from here.”

26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים

So Joseph [May he add] died, being one hundred ten years old, and they embalmed him, and he was put in a coffin in Egypt [Abode of slavery].