< בראשית 49 >
ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים | 1 |
Vocavit autem Iacob filios suos, et ait eis: Congregamini, ut annunciem quæ ventura sunt vobis in diebus novissimis.
הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם | 2 |
Congregamini, et audite filii Iacob, audite Israel patrem vestrum:
ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני--יתר שאת ויתר עז | 3 |
Ruben primogenitus meus, tu fortitudo mea, et principium doloris mei: prior in donis, maior in imperio.
פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה | 4 |
Effusus es sicut aqua, non crescas: quia ascendisti cubile patris tui, et maculasti stratum eius.
שמעון ולוי אחים--כלי חמס מכרתיהם | 5 |
Simeon et Levi fratres: vasa iniquitatis bellantia.
בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור | 6 |
In consilium eorum non veniat anima mea, et in cœtu illorum non sit gloria mea: quia in furore suo occiderunt virum, et in voluntate sua suffoderunt murum.
ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל | 7 |
Maledictus furor eorum, quia pertinax: et indignatio eorum, quia dura: dividam eos in Iacob, et dispergam eos in Israel.
יהודה אתה יודוך אחיך--ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך | 8 |
Iuda, te laudabunt fratres tui: manus tua in cervicibus inimicorum tuorum, adorabunt te filii patris tui.
גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו | 9 |
Catulus leonis Iuda: ad prædam fili mi ascendisti: requiescens accubuisti ut leo, et quasi leæna, quis suscitabit eum?
לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים | 10 |
Non auferetur sceptrum de Iuda, et dux de femore eius, donec veniat qui mittendus est, et ipse erit expectatio Gentium.
אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה | 11 |
Ligans ad vineam pullum suum, et ad vitem, o fili mi, asinam suam. Lavabit in vino stolam suam, et in sanguine uvæ pallium suum.
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב | 12 |
Pulchriores sunt oculi eius vino, et dentes eius lacte candidiores.
זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על צידן | 13 |
Zabulon in littore maris habitabit, et in statione navium pertingens usque ad Sidonem.
יששכר חמר גרם--רבץ בין המשפתים | 14 |
Issachar asinus fortis accubans inter terminos.
וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד | 15 |
Vidit requiem quod esset bona: et terram quod optima: et supposuit humerum suum ad portandum, factusque est tributis serviens.
דן ידין עמו--כאחד שבטי ישראל | 16 |
Dan iudicabit populum suum sicut et alia tribus in Israel.
יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח--הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור | 17 |
Fiat Dan coluber in via, cerastes in semita, mordens ungulas equi, ut cadat ascensor eius retro.
Salutare tuum expectabo Domine.
גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב | 19 |
Gad, accinctus præliabatur ante eum: et ipse accingetur retrorsum.
מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך | 20 |
Aser, pinguis panis eius, et præbebit delicias regibus.
נפתלי אילה שלחה--הנתן אמרי שפר | 21 |
Nephthali, cervus emissus, et dans eloquia pulchritudinis.
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור | 22 |
Filius accrescens Ioseph, filius accrescens et decorus aspectu: filiæ discurrerunt super murum.
וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים | 23 |
Sed exasperaverunt eum, et iurgati sunt, invideruntque illi habentes iacula.
ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל | 24 |
Sedit in forti arcus eius, et dissoluta sunt vincula brachiorum et manuum illius per manus potentis Iacob: inde pastor egressus est lapis Israel.
מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם | 25 |
Deus patris tui erit adiutor tuus, et omnipotens benedicet tibi benedictionibus cæli desuper, benedictionibus abyssi iacentis deorsum, benedictionibus uberum et vulvæ.
ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו | 26 |
Benedictiones patris tui confortatæ sunt benedictionibus patrum eius: donec veniret desiderium collium æternorum: fiant in capite Ioseph, et in vertice Nazaræi inter fratres suos.
בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל | 27 |
Beniamin lupus rapax, mane comedat prædam, et vespere dividet spolia.
כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם--איש אשר כברכתו ברך אתם | 28 |
Omnes hi in tribubus Israel duodecim: hæc locutus est eis pater suus, benedixitque singulis benedictionibus propriis.
ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי--קברו אתי אל אבתי אל המערה--אשר בשדה עפרון החתי | 29 |
Et præcepit eis, dicens: Ego congregor ad populum meum: sepelite me cum patribus meis in spelunca duplici quæ est in agro Ephron Hethæi,
במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא--בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי--לאחזת קבר | 30 |
contra Mambre in Terra Chanaan, quam emit Abraham cum agro ab Ephron Hethæo in possessionem sepulchri.
שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה | 31 |
Ibi sepelierunt eum, et Saram uxorem eius: ibi sepultus est Isaac cum Rebecca coniuge sua: ibi et Lia condita iacet.
מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת | 32 |
ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו | 33 |
Finitisque mandatis quibus filios instruebat, collegit pedes suos super lectulum, et obiit: appositusque est ad populum suum.