בראשית 44

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו

And he commanded the steward of his house, saying, Fill the men’s sacks with food, as much as they can carry, and put every man’s money in his sack’s mouth.

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

And put my cup, the silver cup, in the sack’s mouth of the youngest, and his grain money. And he did according to the word that Joseph had spoken.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their donkeys.

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

And when they had gone out of the city, and were not yet far off, Joseph said to his steward, Arise, follow after the men; and when thou dost overtake them, say to them, Why have ye rewarded evil for good?

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

Is not this the cup in which my lord drinketh, and by which indeed he divineth? ye have done evil in so doing.

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה

And he overtook them, and he spoke to them these same words.

7 ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

And they said to him, Why saith my lord these words? Far be it from us that thy servants should do according to this thing:

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

Behold, the money, which we found in our sacks’ mouths, we brought again to thee from the land of Canaan: how then should we steal from thy lord’s house silver or gold?

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

With whomever of thy servants it shall be found, both let him die, and we also will be my lord’s slaves.

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים

And he said, Now also let it be according to your words: he with whom it shall be found shall be my servant; and ye shall be blameless.

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו

Then they speedily took down every man his sack to the ground, and opened every man his sack.

12 ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן

And he searched, and began at the eldest, and stopped at the youngest: and the cup was found in Benjamin’s sack.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה

Then they tore their clothes, and loaded every man his donkey, and returned to the city.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

And Judah and his brethren came to Joseph’s house; for he was yet there: and they fell before him on the ground.

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני

And Joseph said to them, What deed is this that ye have done? knew ye not that such a man as I can certainly divine?

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו

And Judah said, What shall we say to my lord? what shall we speak? or how shall we clear ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants: behold, we are my lord’s servants, both we, and he also with whom the cup is found.

17 ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

And he said, Far be it from me that I should do so: the man in whose hand the cup is found, he shall be my servant; and as for you, go in peace to your father.

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

Then Judah came near to him, and said, O my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord’s ears, and let not thy anger burn against thy servant: for thou art even as Pharaoh.

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח

My lord asked his servants, saying, Have ye a father, or a brother?

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

And we said to my lord, We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother, and his father loveth him.

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו

And thou saidst to thy servants, Bring him down to me, that I may set my eyes upon him.

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

And we said to my lord, The lad cannot leave his father: for if he should leave his father, his father would die.

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני

And thou saidst to thy servants, Except your youngest brother shall come down with you, ye shall see my face no more.

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני

And it came to pass when we came to thy servant my father, we told him the words of my lord.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל

And our father said, Go again, buy us a little food.

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

And we said, We cannot go down: if our youngest brother shall be with us, then will we go down: for we may not see the man’s face, except our youngest brother shall be with us.

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי

And thy servant my father said to us, Ye know that my wife bore me two sons:

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה

And the one went out from me, and I said, Surely he is torn in pieces; and I have not seen him since:

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585)

And if ye take this also from me, and harm shall befall him, ye shall bring down my gray hairs with sorrow to the grave. (Sheol h7585)

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו

Now therefore when I come to thy servant my father, and the lad is not with us; seeing that his life is bound up in the lad’s life;

31 והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585)

It shall come to pass, when he seeth that the lad is not with us, that he will die: and thy servants shall bring down the gray hairs of thy servant our father with sorrow to the grave. (Sheol h7585)

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים

For thy servant became surety for the lad to my father, saying, If I bring him not to thee, then I shall bear the blame to my father for ever.

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו

Now therefore, I pray thee, let thy servant abide instead of the lad a slave to my lord; and let the lad return with his brethren.

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

For how shall I return to my father, and the lad be not with me? lest perhaps I see the evil that shall come on my father.