בראשית 44

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו

And he commaunded the rueler of his house saynge: fyll the mens sackes with food as moch as they can carie

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

and put euery mans money in his bagge mouth and put my syluer cuppe in the sackes mouth of the yongest and his corne money also. And he dyd as Ioseph had sayde.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

And in ye mornynge as soone as it was lighte the me were let goo with their asses.

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

And when they were out of the cytie and not yet ferre awaye Ioseph sayde vnto the ruelar of his house: vp and folowe after the men and ouertake them and saye vnto them: wherefore haue ye rewarded euell for good?

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

is that not the cuppe of which my lorde drynketh ad doth he not prophesie therin? ye haue euell done that ye haue done.

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה

And he ouertoke them and sayde the same wordes vnto them.

7 ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

And they answered him: wherfore sayth my lorde soch wordes? God forbydd that thy servauntes shulde doo so.

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

Beholde the money which we founde in oure sackes mouthes we brought agayne vnto the out of the lande of Canaa: how then shulde we steale out of my lordes house ether syluer or golde?

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

with whosoeuer of thy seruauntes it be founde let him dye and let vs also be my lordes bondmen.

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים

And he sayde: Now therfore acordynge vnto youre woordes he with whom it is found shalbe my seruaunte: but ye shalbe harmelesse.

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו

And attonce euery man toke downe his sacke to the grounde ad every man opened his sacke.

12 ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן

And he serched and began at the eldest and left at the yongest. And the cuppe was founde in Ben Iamins sacke.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה

Then they rent their clothes and laded euery man his asse and went agayne vnto the cytie.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

And Iuda and his brethre came to Iosephs house for he was yet there ad they fell before him on the grounde.

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני

And Ioseph sayde vnto the: what dede is this which ye haue done? wist ye not that soch a man as I can prophesie?

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו

Then sayde Iuda: what shall we saye vnto my lorde what shall we speake or what excuse can we make? God hath founde out ye wekednesse of thy seruauntes. Beholde both we and he with whom the cuppe is founde are thy seruauntes.

17 ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

And he answered: God forbyd ye I shulde do so the man with whom the cuppe is founde he shalbe my seruaunte: but goo ye in peace vn to youre father.

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

Then Iuda went vnto him and sayde: oh my lorde let thy servaunte speake a worde in my lordes audyence and be not wrooth with thi servaunte: for thou art euen as Pharao.

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח

My lorde axed his seruaunte sainge: haue ye a father or a brother?

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

And we answered my lord we haue a father that is old and a yonge lad which he begat in his age: ad the brother of the sayde lad is dead and he is all that is left of that mother. And his father loueth him.

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו

Then sayde my lorde vnto his seruauntes brynge him vnto me that I maye sett myne eyes apon him.

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

And we answered my lorde that the lad coude not goo from his father for if he shulde leaue his father he were but a deed man.

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני

Than saydest thou vnto thy servauntes: excepte youre yongest brother come with you loke that ye se my face no moare.

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני

And when we came vnto thy servaunt oure father we shewed him what my lorde had sayde.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל

And when oure father sayde vnto vs goo agayne and bye vs a litle fode:

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

we sayd yt we coude not goo. Neverthelesse if oure youngeste brother go with vs then will we goo for we maye not see the mannes face excepte oure yongest brother be with vs.

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי

Then sayde thy servaunt oure father vnto vs. Ye knowe that my wyfe bare me. ij. sonnes.

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה

And the one went out from me and it is sayde of a suertie that he is torne in peaces of wyld beastes and I sawe him not sence.

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585)

Yf ye shall take this also awaye fro me and some mysfortune happen apon him then shall ye brynge my gray heed with sorow vnto the grave. (Sheol h7585)

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו

Now therfore whe I come to thy servaunt my father yf the lad be not with me: seinge that his lyfe hageth by the laddes lyfe

31 והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585)

then as soone as he seeth that the lad is not come he will dye. So shall we thy servautes brynge the gray hedde of thy servaunt oure father with sorow vnto the grave. (Sheol h7585)

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים

For I thy servaunt became suertie for the lad vnto my father and sayde: yf I bringe him not vnto the agayne. I will bere the blame all my life loge.

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו

Now therfore let me thy servaunt byde here for ye lad and be my lordes bondman: and let the lad goo home with his brethern.

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

For how can I goo vnto my father and the lad not wyth me: lest I shulde see the wretchednes that shall come on my father.