בראשית 44

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו

And Joseph commanded the steward of his house, saying: Fill their sacks with corn, as much as they can hold: and put the money of every one in the top of his sack.

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

And in the mouth of the younger’s sack put my silver cup, and the price which he gave for the wheat. And it was so done.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

And when the morning arose, they were sent away with their asses.

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

And when they were now departed out of the city, and had gone forward a little way; Joseph sending for the steward of his house, said: Arise, and pursue after the men: and when thou hast overtaken them, say to them: Why have you returned evil for good?

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

The cup which you have stolen is that in which my lord drinketh, and in which he is wont to divine: you have done a very evil thing.

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה

He did as he had commanded him. And having overtaken them, he spoke to them the same words.

7 ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

And they answered: Why doth our lord speak so, as though thy servants had committed so heinous a fact?

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

The money, that we found in the top of our sacks, we brought back to thee from the land of Chanaan: how then should it be that we should steal out of thy lord’s house, gold or silver?

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

With whomsoever of thy servants shall be found that which thou seekest, let him die, and we will be the bondmen of my lord.

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים

And he said to them: Let it be according to your sentence: with whomsoever it shall be found, let him be my servant, and you shall be blameless.

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו

Then they speedily took down their sacks to the ground, and every man opened his sack.

12 ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן

Which when he had searched, beginning at the eldest and ending at the youngest, he found the cup in Benjamin’s sack.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה

Then they rent their garments, and loading their asses again, returned into the town.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

And Juda at the head of his brethren went in to Joseph, (for he was not yet gone out of the place), and they altogether fell down before him on the ground.

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני

And he said to them: Why would you do so? know you not that there is no one like me in the science of divining.

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו

And Juda said to him: What shall we answer my lord? or what shall we say, or be able justly to allege? God hath found out the iniquity of thy servants: behold, we are all bondmen to my lord, both we, and he with whom the cup was found.

17 ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

Joseph answered: God forbid that I should do so: he that stole the cup, he shall be my bondman: and go you away free to your father.

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

Then Juda coming nearer, said boldly: I beseech thee, my lord, let thy servant speak a word in thy ears, and be not angry with thy servant: for after Pharao thou art,

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח

My lord. Thou didst ask thy servants the first time: Have you a father or a brother?

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

And we answered thee, my lord: We have a father an old man, and a young boy, that was born in his old age; whose brother by the mother is dead: and he alone is left of his mother, and his father loveth him tenderly.

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו

And thou saidst to thy servants: Bring him hither to me, and I will set my eyes on him.

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

We suggested to my lord: The boy cannot leave his father: for if he leave him, he will die.

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני

And thou saidst to thy servants: Except your youngest brother come with you, you shall see my face no more.

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני

Therefore when we were gone up to thy servant our father, we told him all that my lord had said.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל

And our father said: Go again, and buy us a little wheat.

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

And we said to him: We cannot go: if our youngest brother go down with us, we will set out together: otherwise, without him we dare not see the man’s face.

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי

Whereunto he answered: You know that my wife bore me two.

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה

One went out, and you said: A beast devoured him: and hitherto he appeareth not.

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585)

If you take this also, and any thing befall him in the way you will bring down my gray hairs with sorrow unto hell. (Sheol h7585)

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו

Therefore if I shall go to thy servant our father, and the boy be wanting, (whereas his life dependeth upon the life of him, )

31 והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585)

And he shall see that he is not with us, he will die, and thy servants shall bring down his gray hairs with sorrow unto hell. (Sheol h7585)

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים

Let me be thy proper servant, who took him into my trust, and promised, saying: If I bring him not again, I will be guilty of sin against my father for ever.

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו

Therefore I thy servant will stay instead of the boy in the service of my lord, and let the boy go up with his brethren.

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

For I cannot return to my father without the boy, lest I be a witness of the calamity that will oppress my father.