בראשית 44

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו

And he commanded him who was over his house, saying, Fill the men's sacks with food, as much as they can carry; and put every man's money in the mouth of his sack.

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

And put my cup, the silver cup, in the mouth of the sack of the youngest, and his grain-money. And he did according to the word of Joseph which he had spoken.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

In the morning, when it was light, the men were sent away, they and their asses.

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

They were gone out of the city, [and] not [yet] far off, when Joseph said to him who was over his house, Up! follow after the men; and when thou overtakest them, thou shalt say to them, Why have ye rewarded evil for good?

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

Is not this [it] in which my lord drinks, and in which indeed he divines? Ye have done evil [in] what ye have done.

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה

And he overtook them, and he spoke to them these words.

7 ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

And they said to him, Why does my lord speak such words as these? Far be it from thy servants to do such a thing!

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

Behold, the money that we found in our sacks' mouths we have brought again to thee from the land of Canaan; and how should we steal out of thy lord's house silver or gold?

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

With whomsoever of thy servants it is found, let him die; and we also will be my lord's bondmen.

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים

And he said, Now also [let] it [be] according to your words: let him with whom it is found be my bondman, but ye shall be blameless.

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו

And they hasted and laid down every man his sack on the ground, and opened every man his sack.

12 ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן

And he searched carefully: he began at the eldest, and ended at the youngest; and the cup was found in Benjamin's sack.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה

Then they rent their clothes, and loaded every man his ass, and they returned to the city.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

And Judah and his brethren came to Joseph's house; and he was still there; and they fell down before him to the ground.

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני

And Joseph said to them, What deed is this which ye have done? Did ye not know that such a man as I can certainly divine?

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו

And Judah said, What shall we say to my lord? what shall we speak, and how justify ourselves? God has found out the iniquity of thy servants; behold, we are my lord's bondmen, both we, and he in whose hand the cup has been found.

17 ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

And he said, Far be it from me to do so! The man in whose hand the cup has been found, he shall be my bondman; but as for you, go up in peace to your father.

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

Then Judah came near to him, and said, Ah! my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord's ears, and let not thine anger burn against thy servant; for thou art even as Pharaoh.

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח

My lord asked his servants, saying, Have ye a father, or a brother?

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

And we said to my lord, We have an aged father, and a child born to him in his old age, [yet] young; and his brother is dead, and he alone is left of his mother; and his father loves him.

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו

And thou saidst unto thy servants, Bring him down to me, that I may set mine eye on him.

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

And we said to my lord, The youth cannot leave his father: if he should leave his father, [his father] would die.

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני

And thou saidst to thy servants, Unless your youngest brother come down with you, ye shall see my face no more.

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני

And it came to pass when we came up to thy servant my father, we told him the words of my lord.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל

And our father said, Go again, buy us a little food.

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

But we said, We cannot go down: if our youngest brother be with us, then will we go down; for we cannot see the man's face unless our youngest brother is with us.

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי

And thy servant my father said to us, Ye know that my wife bore me two [sons];

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה

and the one went out from me, and I said, He must certainly have been torn in pieces; and I have not seen him [again] hitherto.

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585)

And if ye take this one also from me, and mischief should befall him, ye will bring down my grey hairs with misery to Sheol. (Sheol h7585)

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו

And now, when I come to thy servant my father, and the lad is not with us, — seeing that his life is bound up with his life,

31 והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585)

it will come to pass when he sees that the lad is not [there], that he will die; and thy servants will bring down the grey hairs of thy servant our father with sorrow to Sheol. (Sheol h7585)

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים

For thy servant became surety for the lad to my father, saying, If I bring him not to thee, then I shall be guilty toward my father all my days.

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו

And now, let thy servant stay, I pray thee, instead of the lad a bondman to my lord, and let the lad go up with his brethren;

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

for how should I go up to my father if the lad were not with me? — lest I see the evil that would come on my father.