בראשית 44

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו

Then Joseph instructed his steward: “Fill the men’s sacks with as much food as they can carry, and put each one’s silver in the mouth of his sack.

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

Put my cup, the silver one, in the mouth of the youngest one’s sack, along with the silver for his grain.” So the steward did as Joseph had instructed.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

At daybreak, the men were sent on their way with their donkeys.

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

They had not gone far from the city when Joseph told his steward, “Pursue the men at once, and when you overtake them, ask, ‘Why have you repaid good with evil?

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

Is this not the cup my master drinks from and uses for divination? What you have done is wicked!’”

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה

When the steward overtook them, he relayed these words to them.

7 ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

“Why does my lord say these things?” they asked. “Your servants could not possibly do such a thing.

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

We even brought back to you from the land of Canaan the silver we found in the mouths of our sacks. Why would we steal silver or gold from your master’s house?

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

If any of your servants is found to have it, he must die, and the rest will become slaves of my lord.”

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים

“As you say,” replied the steward. “But only the one who is found with the cup will be my slave, and the rest of you shall be free of blame.”

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו

So each one quickly lowered his sack to the ground and opened it.

12 ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן

The steward searched, beginning with the oldest and ending with the youngest—and the cup was found in Benjamin’s sack.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה

Then they all tore their clothes, loaded their donkeys, and returned to the city.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

When Judah and his brothers arrived at Joseph’s house, he was still there, and they fell to the ground before him.

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני

“What is this deed you have done?” Joseph declared. “Do you not know that a man like me can surely divine the truth?”

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו

“What can we say to my lord?” Judah replied. “How can we plead? How can we justify ourselves? God has exposed the iniquity of your servants. We are now my lord’s slaves—both we and the one who was found with the cup.”

17 ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

But Joseph replied, “Far be it from me to do this. The man who was found with the cup will be my slave. The rest of you may return to your father in peace.”

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

Then Judah approached Joseph and said, “Sir, please let your servant speak personally to my lord. Do not be angry with your servant, for you are equal to Pharaoh himself.

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח

My lord asked his servants, ‘Do you have a father or a brother?’

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

And we answered, ‘We have an elderly father and a younger brother, the child of his old age. The boy’s brother is dead. He is the only one of his mother’s sons left, and his father loves him.’

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו

Then you told your servants, ‘Bring him down to me so that I can see him for myself.’

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

So we said to my lord, ‘The boy cannot leave his father. If he were to leave, his father would die.’

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני

But you said to your servants, ‘Unless your younger brother comes down with you, you will not see my face again.’

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני

Now when we returned to your servant my father, we relayed your words to him.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל

Then our father said, ‘Go back and buy us some food.’

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

But we answered, ‘We cannot go down there unless our younger brother goes with us. So if our younger brother is not with us, we cannot see the man.’

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי

And your servant my father said to us, ‘You know that my wife bore me two sons.

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה

When one of them was gone, I said: “Surely he has been torn to pieces.” And I have not seen him since.

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585)

Now if you also take this one from me and harm comes to him, you will bring my gray hair down to Sheol in sorrow.’ (Sheol h7585)

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו

So if the boy is not with us when I return to your servant, and if my father, whose life is wrapped up in the boy’s life,

31 והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585)

sees that the boy is not with us, he will die. Then your servants will have brought the gray hair of your servant our father down to Sheol in sorrow. (Sheol h7585)

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים

Indeed, your servant guaranteed the boy’s safety to my father, saying, ‘If I do not return him to you, I will bear the guilt before you, my father, all my life.’

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו

Now please let your servant stay here as my lord’s slave in place of the boy. Let him return with his brothers.

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

For how can I go back to my father without the boy? I could not bear to see the misery that would overwhelm him.”