בראשית 43

1 והרעב כבד בארץ

那地的饥荒甚大。

2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל

他们从埃及带来的粮食吃尽了，他们的父亲就对他们说：“你们再去给我籴些粮来。”

3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם

犹大对他说：“那人谆谆地告诫我们说：‘你们的兄弟若不与你们同来，你们就不得见我的面。’

4 אם ישך משלח את אחינו אתנו--נרדה ונשברה לך אכל

你若打发我们的兄弟与我们同去，我们就下去给你籴粮；

5 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם

你若不打发他去，我们就不下去，因为那人对我们说：‘你们的兄弟若不与你们同来，你们就不得见我的面。’”

6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי--להגיד לאיש העוד לכם אח

以色列说：“你们为什么这样害我，告诉那人你们还有兄弟呢？”

7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע--כי יאמר הורידו את אחיכם

他们回答说：“那人详细问到我们和我们的亲属，说：‘你们的父亲还在吗？你们还有兄弟吗？’我们就按着他所问的告诉他，焉能知道他要说‘必须把你们的兄弟带下来’呢？”

8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי--ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו

犹大又对他父亲以色列说：“你打发童子与我同去，我们就起身下去，好叫我们和你，并我们的妇人孩子，都得存活，不至于死。

9 אנכי אערבנו--מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים

我为他作保；你可以从我手中追讨，我若不带他回来交在你面前，我情愿永远担罪。

10 כי לולא התמהמהנו--כי עתה שבנו זה פעמים

我们若没有耽搁，如今第二次都回来了。”

11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו--קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים

他们的父亲以色列说：“若必须如此，你们就当这样行：可以将这地土产中最好的乳香、蜂蜜、香料、没药、榧子、杏仁都取一点，收在器具里，带下去送给那人作礼物，

12 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם--אולי משגה הוא

又要手里加倍地带银子，并将归还在你们口袋内的银子仍带在手里；那或者是错了。

13 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש

也带着你们的兄弟，起身去见那人。

14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי

但愿全能的 神使你们在那人面前蒙怜悯，释放你们的那弟兄和便雅悯回来。我若丧了儿子，就丧了吧！”

15 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף

于是，他们拿着那礼物，又手里加倍地带银子，并且带着便雅悯，起身下到埃及，站在约瑟面前。

16 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים

约瑟见便雅悯和他们同来，就对家宰说：“将这些人领到屋里。要宰杀牲畜，预备筵席，因为晌午这些人同我吃饭。”

17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף

家宰就遵着约瑟的命去行，领他们进约瑟的屋里。

18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים--להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו

他们因为被领到约瑟的屋里，就害怕，说：“领我们到这里来，必是因为头次归还在我们口袋里的银子，找我们的错缝，下手害我们，强取我们为奴仆，抢夺我们的驴。”

19 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית

他们就挨近约瑟的家宰，在屋门口和他说话，

20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל

说：“我主啊，我们头次下来实在是要籴粮。

21 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו

后来到了住宿的地方，我们打开口袋，不料，各人的银子，分量足数，仍在各人的口袋内，现在我们手里又带回来了。

22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו

另外又带下银子来籴粮。不知道先前谁把银子放在我们的口袋里。”

23 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם--כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון

家宰说：“你们可以放心，不要害怕，是你们的 神和你们父亲的 神赐给你们财宝在你们的口袋里；你们的银子，我早已收了。”他就把西缅带出来，交给他们。

24 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם

家宰就领他们进约瑟的屋里，给他们水洗脚，又给他们草料喂驴。

25 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם

他们就预备那礼物，等候约瑟晌午来，因为他们听见要在那里吃饭。

26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה

约瑟来到家里，他们就把手中的礼物拿进屋去给他，又俯伏在地，向他下拜。

27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם--העודנו חי

约瑟问他们好，又问：“你们的父亲—就是你们所说的那老人家平安吗？他还在吗？”

28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו--עודנו חי ויקדו וישתחו (וישתחוו)

他们回答说：“你仆人—我们的父亲平安；他还在。”于是他们低头下拜。

29 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני

约瑟举目看见他同母的兄弟便雅悯，就说：“你们向我所说那顶小的兄弟就是这位吗？”又说：“小儿啊，愿 神赐恩给你！”

30 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה

约瑟爱弟之情发动，就急忙寻找可哭之地，进入自己的屋里，哭了一场。

31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק--ויאמר שימו לחם

他洗了脸出来，勉强隐忍，吩咐人摆饭。

32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם--כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים

他们就为约瑟单摆了一席，为那些人又摆了一席，也为和约瑟同吃饭的埃及人另摆了一席，因为埃及人不可和希伯来人一同吃饭；那原是埃及人所厌恶的。

33 וישבו לפניו--הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו

约瑟使众弟兄在他面前排列坐席，都按着长幼的次序，众弟兄就彼此诧异。

34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו

约瑟把他面前的食物分出来，送给他们；但便雅悯所得的比别人多五倍。他们就饮酒，和约瑟一同宴乐。