בראשית 42

1 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו

Et Jacob, voyant qu'il y avait du blé à vendre en Égypte, dit à ses fils: Pourquoi vous regardez-vous les uns les autres?

2 ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות

Et il dit: Voici, j'ai appris qu'il y a du blé à vendre en Égypte; descendez-y, et achetez-nous-y du blé, afin que nous vivions, et ne mourions point.

3 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים

Alors dix frères de Joseph descendirent, pour acheter du blé en Égypte.

4 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון

Mais Jacob n'envoya point Benjamin, frère de Joseph, avec ses frères; car il dit: Prenons garde qu'il ne lui arrive malheur!

5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען

Et les fils d'Israël vinrent pour acheter du blé, au milieu de ceux qui venaient aussi; car la famine était au pays de Canaan.

6 ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה

Or, c'était Joseph qui commandait dans le pays, c'était lui qui vendait le blé à tout le peuple du pays. Les frères de Joseph vinrent donc et se prosternèrent devant lui, la face contre terre.

7 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל

Et Joseph vit ses frères, et les reconnut; mais il fit l'étranger avec eux, et leur parla rudement, et leur dit: D'où venez-vous? Et ils répondirent: Du pays de Canaan, pour acheter des vivres.

8 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו

Joseph reconnut donc ses frères; mais eux ne le reconnurent point.

9 ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם

Et Joseph se souvint des songes qu'il avait eus à leur sujet. Et il leur dit: Vous êtes des espions; vous êtes venus pour observer les lieux faibles du pays.

10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל

Et ils lui répondirent: Non, mon seigneur, mais tes serviteurs sont venus pour acheter des vivres.

11 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים

Nous sommes tous fils d'un même homme; nous sommes gens de bien; tes serviteurs ne sont point des espions.

12 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות

Et il leur dit: Non! mais vous êtes venus pour observer les lieux faibles du pays.

13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו

Et ils répondirent: Nous, tes serviteurs, sommes douze frères, fils d'un même homme, au pays de Canaan. Et voici, le plus jeune est aujourd'hui avec notre père; et l'un n'est plus.

14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם

Et Joseph leur dit: C'est ce que je vous ai dit: Vous êtes des espions.

15 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה

Voici comment vous serez éprouvés: Par la vie de Pharaon, vous ne sortirez point d'ici, que votre jeune frère n'y soit venu.

16 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם

Envoyez l'un de vous et qu'il amène votre frère; et vous, demeurez prisonniers; et que vos paroles soient éprouvées, pour voir si la vérité est avec vous. Autrement, par la vie de Pharaon, vous êtes des espions.

17 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים

Et il les fit mettre ensemble en prison pour trois jours.

18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא

Et, au troisième jour, Joseph leur dit: Faites ceci, et vous vivrez; je crains Dieu.

19 אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם

Si vous êtes gens de bien, que l'un de vous, votre frère, reste lié dans votre prison, et vous, allez, emportez du blé, pour subvenir à la famine de vos maisons.

20 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן

Et amenez-moi votre jeune frère; et vos paroles seront reconnues véritables, et vous ne mourrez point. Et ils firent ainsi.

21 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת

Et ils se disaient l'un à l'autre: Vraiment, nous sommes coupables à l'égard de notre frère; car nous avons vu l'angoisse de son âme, quand il nous demandait grâce, et nous ne l'avons point écouté; voilà pourquoi cette angoisse nous est arrivée.

22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש

Et Ruben leur répondit, en disant: Ne vous disais-je pas bien: Ne commettez point ce péché contre cet enfant? Mais vous n'écoutâtes point; et voici que son sang nous est redemandé.

23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם

Or, ils ne savaient pas que Joseph comprenait, parce qu'il leur parlait par le moyen d'un interprète.

24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם

Et il se détourna d'eux pour pleurer. Puis il retourna vers eux, et leur parla; et il prit d'entre eux Siméon, et le fit lier devant leurs yeux.

25 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן

Et Joseph commanda qu'on remplît leurs sacs de froment, et qu'on remît l'argent de chacun d'eux dans son sac, et qu'on leur donnât des provisions pour le chemin.

26 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם

Ce qui fut fait. Puis ils chargèrent leur blé sur leurs ânes, et s'en allèrent.

27 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו

Et l'un d'eux ouvrit son sac pour donner du fourrage à son âne dans l'hôtellerie; et il vit son argent; et voici, il était à l'entrée de son sac.

28 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו

Et il dit à ses frères: Mon argent m'a été rendu; et en effet, le voici dans mon sac. Et le cœur leur manqua, et ils se dirent en tremblant l'un à l'autre: Qu'est-ce que Dieu nous a fait?

29 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר

Et ils vinrent vers Jacob, leur père, au pays de Canaan, et lui racontèrent toutes les choses qui leur étaient arrivées, en disant:

30 דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ

L'homme qui est le seigneur du pays, nous a parlé rudement, et nous a pris pour des espions.

31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים

Mais nous lui avons répondu: Nous sommes des gens de bien, nous ne sommes point des espions.

32 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען

Nous sommes douze frères, fils de notre père; l'un n'est plus, et le plus jeune est aujourd'hui avec notre père au pays de Canaan.

33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו

Et l'homme qui est le seigneur du pays, nous a dit: A ceci je connaîtrai que vous êtes des gens de bien: Laissez avec moi l'un de vos frères, prenez ce qu'il faut pour la famine de vos maisons, et partez;

34 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו

Et amenez-moi votre jeune frère. Alors je connaîtrai que vous n'êtes point des espions, mais des gens de bien; je vous rendrai votre frère, et vous trafiquerez dans le pays.

35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו

Et comme ils vidaient leurs sacs, voici, le paquet d'argent de chacun était dans son sac; et ils virent, eux et leur père, leurs paquets d'argent, et ils eurent peur.

36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה

Alors Jacob, leur père, leur dit: Vous m'avez privé d'enfants: Joseph n'est plus, et Siméon n'est plus, et vous emmèneriez Benjamin! C'est sur moi que toutes ces choses sont tombées!

37 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך

Et Ruben parla à son père, et lui dit: Tu feras mourir mes deux fils, si je ne te le ramène; confie-le-moi et je te le rendrai.

38 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה (Sheol h7585)

Et il répondit: Mon fils ne descendra point avec vous; car son frère est mort, et celui-ci est resté seul. Et s'il lui arrivait malheur dans le chemin par où vous irez, vous feriez descendre mes cheveux blancs avec douleur au Sépulcre. (Sheol h7585)