בראשית 42
| וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו | 1 |
Now Jacob saw that there was grain in Egypt, and Jacob said to his sons, “Why do you look at one another?”
| ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות | 2 |
He said, “Behold, I have heard that there is grain in Egypt. Go down there, and buy for us from there, so that we may live, and not die.”
| וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים | 3 |
Joseph’s ten brothers went down to buy grain from Egypt.
| ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון | 4 |
But Jacob didn’t send Benjamin, Joseph’s brother, with his brothers; for he said, “Lest perhaps harm happen to him.”
| ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען | 5 |
The sons of Israel came to buy amongst those who came, for the famine was in the land of Canaan.
| ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה | 6 |
Joseph was the governor over the land. It was he who sold to all the people of the land. Joseph’s brothers came, and bowed themselves down to him with their faces to the earth.
| וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל | 7 |
Joseph saw his brothers, and he recognised them, but acted like a stranger to them, and spoke roughly with them. He said to them, “Where did you come from?” They said, “From the land of Canaan, to buy food.”
| ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו | 8 |
Joseph recognised his brothers, but they didn’t recognise him.
| ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם | 9 |
Joseph remembered the dreams which he dreamt about them, and said to them, “You are spies! You have come to see the nakedness of the land.”
| ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל | 10 |
They said to him, “No, my lord, but your servants have come to buy food.
| כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים | 11 |
We are all one man’s sons; we are honest men. Your servants are not spies.”
| ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות | 12 |
He said to them, “No, but you have come to see the nakedness of the land!”
| ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו | 13 |
They said, “We, your servants, are twelve brothers, the sons of one man in the land of Canaan; and behold, the youngest is today with our father, and one is no more.”
| ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם | 14 |
Joseph said to them, “It is like I told you, saying, ‘You are spies!’
| בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה | 15 |
By this you shall be tested. By the life of Pharaoh, you shall not go out from here, unless your youngest brother comes here.
| שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם | 16 |
Send one of you, and let him get your brother, and you shall be bound, that your words may be tested, whether there is truth in you, or else by the life of Pharaoh surely you are spies.”
| ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים | 17 |
He put them all together into custody for three days.
| ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא | 18 |
Joseph said to them the third day, “Do this, and live, for I fear God.
| אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם | 19 |
If you are honest men, then let one of your brothers be bound in your prison; but you go, carry grain for the famine of your houses.
| ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן | 20 |
Bring your youngest brother to me; so will your words be verified, and you won’t die.” They did so.
| ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת | 21 |
They said to one another, “We are certainly guilty concerning our brother, in that we saw the distress of his soul, when he begged us, and we wouldn’t listen. Therefore this distress has come upon us.”
| ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש | 22 |
Reuben answered them, saying, “Didn’t I tell you, saying, ‘Don’t sin against the child,’ and you wouldn’t listen? Therefore also, behold, his blood is required.”
| והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם | 23 |
They didn’t know that Joseph understood them; for there was an interpreter between them.
| ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם | 24 |
He turned himself away from them, and wept. Then he returned to them, and spoke to them, and took Simeon from amongst them, and bound him before their eyes.
| ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן | 25 |
Then Joseph gave a command to fill their bags with grain, and to restore each man’s money into his sack, and to give them food for the way. So it was done to them.
| וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם | 26 |
They loaded their donkeys with their grain, and departed from there.
| ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו | 27 |
As one of them opened his sack to give his donkey food in the lodging place, he saw his money. Behold, it was in the mouth of his sack.
| ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו | 28 |
He said to his brothers, “My money is restored! Behold, it is in my sack!” Their hearts failed them, and they turned trembling to one another, saying, “What is this that God has done to us?”
| ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר | 29 |
They came to Jacob their father, to the land of Canaan, and told him all that had happened to them, saying,
| דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ | 30 |
“The man, the lord of the land, spoke roughly with us, and took us for spies of the country.
| ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים | 31 |
We said to him, ‘We are honest men. We are no spies.
| שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען | 32 |
We are twelve brothers, sons of our father; one is no more, and the youngest is today with our father in the land of Canaan.’
| ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו | 33 |
The man, the lord of the land, said to us, ‘By this I will know that you are honest men: leave one of your brothers with me, and take grain for the famine of your houses, and go your way.
| והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו | 34 |
Bring your youngest brother to me. Then I will know that you are not spies, but that you are honest men. So I will deliver your brother to you, and you shall trade in the land.’”
| ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו | 35 |
As they emptied their sacks, behold, each man’s bundle of money was in his sack. When they and their father saw their bundles of money, they were afraid.
| ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה | 36 |
Jacob, their father, said to them, “You have bereaved me of my children! Joseph is no more, Simeon is no more, and you want to take Benjamin away. All these things are against me.”
| ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך | 37 |
Reuben spoke to his father, saying, “Kill my two sons, if I don’t bring him to you. Entrust him to my care, and I will bring him to you again.”
| ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה (Sheol h7585) | 38 |
He said, “My son shall not go down with you; for his brother is dead, and he only is left. If harm happens to him along the way in which you go, then you will bring down my grey hairs with sorrow to Sheol.” (Sheol h7585)
