בראשית 42
| וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו | 1 |
雅各见埃及有粮，就对儿子们说：“你们为什么彼此观望呢？
| ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות | 2 |
我听见埃及有粮，你们可以下去，从那里为我们籴些来，使我们可以存活，不至于死。”
| וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים | 3 |
于是，约瑟的十个哥哥都下埃及籴粮去了。
| ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון | 4 |
但约瑟的兄弟便雅悯，雅各没有打发他和哥哥们同去，因为雅各说：“恐怕他遭害。”
| ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען | 5 |
来籴粮的人中有以色列的儿子们，因为迦南地也有饥荒。
| ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה | 6 |
当时治理埃及地的是约瑟；粜粮给那地众民的就是他。约瑟的哥哥们来了，脸伏于地，向他下拜。
| וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל | 7 |
约瑟看见他哥哥们，就认得他们，却装作生人，向他们说些严厉话，问他们说：“你们从哪里来？”他们说：“我们从迦南地来籴粮。”
| ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו | 8 |
约瑟认得他哥哥们，他们却不认得他。
| ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם | 9 |
约瑟想起从前所做的那两个梦，就对他们说：“你们是奸细，来窥探这地的虚实。”
| ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל | 10 |
他们对他说：“我主啊，不是的。仆人们是籴粮来的。
| כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים | 11 |
我们都是一个人的儿子，是诚实人；仆人们并不是奸细。”
| ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות | 12 |
约瑟说：“不然，你们必是窥探这地的虚实来的。”
| ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו | 13 |
他们说：“仆人们本是弟兄十二人，是迦南地一个人的儿子，顶小的现今在我们的父亲那里，有一个没有了。”
| ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם | 14 |
约瑟说：“我才说你们是奸细，这话实在不错。
| בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה | 15 |
我指着法老的性命起誓，若是你们的小兄弟不到这里来，你们就不得出这地方，从此就可以把你们证验出来了。
| שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם | 16 |
须要打发你们中间一个人去，把你们的兄弟带来。至于你们，都要囚在这里，好证验你们的话真不真，若不真，我指着法老的性命起誓，你们一定是奸细。”
| ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים | 17 |
于是约瑟把他们都下在监里三天。
| ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא | 18 |
到第三天，约瑟对他们说：“我是敬畏 神的；你们照我的话行就可以存活。
| אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם | 19 |
你们如果是诚实人，可以留你们中间的一个人囚在监里，但你们可以带着粮食回去，救你们家里的饥荒。
| ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן | 20 |
把你们的小兄弟带到我这里来，如此，你们的话便有证据，你们也不至于死。”他们就照样而行。
| ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת | 21 |
他们彼此说：“我们在兄弟身上实在有罪。他哀求我们的时候，我们见他心里的愁苦，却不肯听，所以这场苦难临到我们身上。”
| ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש | 22 |
吕便说：“我岂不是对你们说过，不可伤害那孩子吗？只是你们不肯听，所以流他血的罪向我们追讨。”
| והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם | 23 |
他们不知道约瑟听得出来，因为在他们中间用通事传话。
| ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם | 24 |
约瑟转身退去，哭了一场，又回来对他们说话，就从他们中间挑出西缅来，在他们眼前把他捆绑。
| ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן | 25 |
约瑟吩咐人把粮食装满他们的器具，把各人的银子归还在各人的口袋里，又给他们路上用的食物，人就照他的话办了。
| וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם | 26 |
他们就把粮食驮在驴上，离开那里去了。
| ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו | 27 |
到了住宿的地方，他们中间有一个人打开口袋，要拿料喂驴，才看见自己的银子仍在口袋里，
| ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו | 28 |
就对弟兄们说：“我的银子归还了，看哪，仍在我口袋里！”他们就提心吊胆，战战兢兢地彼此说：“这是 神向我们做什么呢？”
| ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר | 29 |
他们来到迦南地、他们的父亲雅各那里，将所遭遇的事都告诉他，说：
| דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ | 30 |
“那地的主对我们说严厉的话，把我们当作窥探那地的奸细。
| ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים | 31 |
我们对他说：‘我们是诚实人，并不是奸细。
| שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען | 32 |
我们本是弟兄十二人，都是一个父亲的儿子，有一个没有了，顶小的如今同我们的父亲在迦南地。’
| ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו | 33 |
那地的主对我们说：‘若要我知道你们是诚实人，可以留下你们中间的一个人在我这里，你们可以带着粮食回去，救你们家里的饥荒。
| והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו | 34 |
把你们的小兄弟带到我这里来，我便知道你们不是奸细，乃是诚实人。这样，我就把你们的弟兄交给你们，你们也可以在这地做买卖。’”
| ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו | 35 |
后来他们倒口袋，不料，各人的银包都在口袋里；他们和父亲看见银包就都害怕。
| ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה | 36 |
他们的父亲雅各对他们说：“你们使我丧失我的儿子：约瑟没有了，西缅也没有了，你们又要将便雅悯带去；这些事都归到我身上了。”
| ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך | 37 |
吕便对他父亲说：“我若不带他回来交给你，你可以杀我的两个儿子。只管把他交在我手里，我必带他回来交给你。”
