בראשית 41
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר | 1 |
Ao final de dois anos inteiros, o Faraó sonhou, e eis que ele estava ao lado do rio.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו | 2 |
Eis que sete cabeças de gado saíram do rio. Eram elegantes e gordos, e se alimentavam na grama do pântano.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר | 3 |
Eis que sete outros bovinos subiram atrás deles do rio, feios e magros, e ficaram ao lado dos outros bovinos à beira do rio.
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה | 4 |
O gado feio e magro devorou os sete gados elegantes e gordurosos. Então, o Faraó acordou.
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות | 5 |
Ele dormiu e sonhou uma segunda vez; e eis que sete cabeças de grão subiram em um talo, saudável e bom.
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן | 6 |
Eis que sete cabeças de grão, finas e queimadas com o vento leste, brotaram atrás delas.
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום | 7 |
As finas cabeças de grão engoliram as sete espigas saudáveis e cheias. O faraó acordou e eis que era um sonho.
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה | 8 |
Pela manhã, seu espírito estava perturbado, e ele enviou e chamou todos os mágicos e sábios do Egito. O Faraó contou-lhes seus sonhos, mas não havia ninguém que pudesse interpretá-los ao Faraó.
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום | 9 |
Então, o chefe porta-copos falou ao Faraó, dizendo: “Hoje me lembro de minhas falhas.
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים | 10 |
O Faraó ficou furioso com seus servos e me colocou sob custódia na casa do capitão da guarda, com o chefe da padaria.
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו | 11 |
Sonhamos um sonho em uma noite, ele e eu. Cada homem sonhou de acordo com a interpretação de seu sonho.
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר | 12 |
Estava lá conosco um jovem, um hebreu, servo do capitão da guarda, e nós lhe contamos, e ele nos interpretou nossos sonhos. Ele interpretou para cada homem de acordo com seu sonho.
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה | 13 |
Como ele interpretou para nós, assim foi. Ele me devolveu ao meu escritório, e o enforcou”.
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה | 14 |
Então o Faraó enviou e chamou José, e o trouxeram apressadamente para fora do calabouço. Ele se barbeou, trocou de roupa e chegou até o Faraó.
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו | 15 |
O Faraó disse a José: “Sonhei um sonho, e não há ninguém que possa interpretá-lo”. Ouvi dizer de você, que quando você ouve um sonho você pode interpretá-lo”.
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה | 16 |
Joseph respondeu ao Faraó, dizendo: “Não está em mim”. Deus dará ao faraó uma resposta de paz”.
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר | 17 |
O Faraó falou a José: “Em meu sonho, eis que eu estava à beira do rio;
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו | 18 |
e eis que sete cabeças de gado gordas e lustrosas saíram do rio. Eles se alimentaram na grama do pântano;
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע | 19 |
e eis que outros sete bovinos subiram atrás deles, pobres e muito feios e magros, como nunca vi em toda a terra do Egito por fealdade.
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת | 20 |
O gado magro e feio comeu os primeiros sete bovinos gordos;
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ | 21 |
e quando os comeram, não se podia saber que os tinham comido, mas ainda eram feios, como no início. Então, acordei.
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות | 22 |
Vi em meu sonho, e eis que sete cabeças de grãos subiram em um pé, cheias e boas;
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם | 23 |
e eis que sete cabeças de grãos, murchas, finas e queimadas com o vento leste, brotaram atrás delas.
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי | 24 |
As finas cabeças de grão engoliram as sete boas cabeças de grão. Eu disse isso aos mágicos, mas não havia ninguém que pudesse me explicar”.
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה | 25 |
Joseph disse ao faraó: “O sonho do faraó é um só. O que Deus está prestes a fazer, ele declarou ao Faraó.
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא | 26 |
Os sete bons cabeças de gado são sete anos; e as sete boas cabeças de grãos são sete anos”. O sonho é um só.
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב | 27 |
Os sete bovinos magros e feios que vieram depois deles são sete anos, e também as sete cabeças de grão vazias, queimadas com o vento leste; serão sete anos de fome.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה | 28 |
Foi o que eu falei ao Faraó. Deus mostrou ao faraó o que ele está prestes a fazer.
| הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים | 29 |
Eis que sete anos de grande abundância em toda a terra do Egito estão chegando.
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ | 30 |
Sete anos de fome surgirão depois deles, e toda a abundância será esquecida na terra do Egito. A fome consumirá a terra,
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד | 31 |
e a abundância não será conhecida na terra por causa da fome que se seguirá; pois será muito dolorosa.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו | 32 |
O sonho foi duplicado para o Faraó, porque a coisa é estabelecida por Deus, e Deus em breve a realizará.
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים | 33 |
“Agora, portanto, deixe o Faraó procurar um homem discreto e sábio, e o ponha sobre a terra do Egito.
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע | 34 |
Que o Faraó faça isso, e que ele nomeie supervisores sobre a terra, e assuma a quinta parte da terra dos produtos do Egito nos sete abundantes anos.
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו | 35 |
Let eles reúnem toda a comida destes bons anos que vêm, e armazenam os grãos sob a mão do Faraó para comida nas cidades, e deixem que eles a guardem.
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב | 36 |
Os alimentos serão para fornecer a terra contra os sete anos de fome, que estarão na terra do Egito; para que a terra não pereça por causa da fome”.
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו | 37 |
A coisa era boa aos olhos do Faraó, e aos olhos de todos os seus servos.
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו | 38 |
O Faraó disse a seus servos: “Podemos encontrar um homem como este, um homem em quem está o Espírito de Deus”?
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך | 39 |
Faraó disse a José: “Porque Deus lhe mostrou tudo isso, não há ninguém tão discreto e sábio como você”.
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך | 40 |
Você estará sobre minha casa”. Todo o meu povo será governado de acordo com a sua palavra. Somente no trono serei maior do que vós”.
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים | 41 |
O Faraó disse a José: “Eis que eu te pus sobre toda a terra do Egito”.
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו | 42 |
O Faraó tirou seu anel sinete da mão e o colocou na mão de José, vestiu-o com vestes de linho fino e colocou uma corrente de ouro em seu pescoço.
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים | 43 |
Ele o fez andar na segunda carruagem que ele tinha. Choraram diante dele: “Curva o joelho!”. Ele o colocou sobre toda a terra do Egito.
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים | 44 |
O Faraó disse a José: “Eu sou o Faraó. Sem você, nenhum homem levantará a mão ou o pé em toda a terra do Egito”.
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים | 45 |
O Faraó chamou José de Zafenath-Paneah. Ele lhe deu Asenath, a filha de Potiphera, sacerdote de On, como esposa. José saiu sobre a terra do Egito.
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים | 46 |
José tinha trinta anos de idade quando se apresentou diante do Faraó, rei do Egito. José saiu da presença do Faraó, e percorreu toda a terra do Egito.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים | 47 |
Nos sete anos abundantes, a terra produziu em abundância.
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה | 48 |
Ele reuniu todos os alimentos dos sete anos que estavam na terra do Egito, e depositou os alimentos nas cidades. Ele armazenava os alimentos em cada cidade a partir dos campos ao redor daquela cidade.
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר | 49 |
Joseph depositou grãos como a areia do mar, muito, até que parou de contar, pois era sem número.
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און | 50 |
Para José nasceram dois filhos antes do ano da fome, que Asenath, a filha de Potiphera sacerdote de On, lhe deu à luz.
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי | 51 |
Joseph chamou o nome do primogênito Manasseh, “Pois”, disse ele, “Deus me fez esquecer toda a minha labuta, e toda a casa de meu pai”.
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי | 52 |
O nome do segundo, ele chamou Efraim: “Porque Deus me fez frutificar na terra da minha aflição”.
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים | 53 |
Os sete anos de abundância, que se passaram na terra do Egito, chegaram ao fim.
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם | 54 |
Os sete anos de fome começaram a chegar, tal como José havia dito. Havia fome em todas as terras, mas em todas as terras do Egito havia pão.
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו | 55 |
Quando toda a terra do Egito ficou faminta, o povo clamou ao Faraó por pão, e o Faraó disse a todos os egípcios: “Ide ter com José”. O que ele vos disser, fazei”.
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים | 56 |
A fome estava sobre toda a superfície da terra. José abriu todas as casas das lojas e vendeu para os egípcios. A fome era severa na terra do Egito.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ | 57 |
Todos os países vieram ao Egito, a José, para comprar grãos, porque a fome era severa em toda a terra.
