< בראשית 41 >

ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר 1
And it came to pass after two full years that Pharao had a dream. He thought he stood upon [the bank of] the river.
והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו 2
And behold, there came up as it were out of the river seven cows, fair in appearance, and choice of flesh, and they fed on the sedge.
והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר 3
And other seven cows came up after these out of the river, ill-favoured and lean-fleshed, and fed by the [other] cows on the bank of the river.
ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה 4
And the seven ill-favoured and lean cows devoured the seven well-favoured and choice-fleshed cows; and Pharao awoke.
ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות 5
And he dreamed again. And, behold, seven ears came up on one stalk, choice and good.
והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן 6
And, behold, seven ears thin and blasted with the wind, grew up after them.
ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום 7
And the seven thin ears and blasted with the wind devoured the seven choice and full ears; and Pharao awoke, and it was a dream.
ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה 8
And it was morning, and his soul was troubled; and he sent and called all the interpreters of Egypt, and all her wise men; and Pharao related to them his dream, and there was no one to interpret it to Pharao.
וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום 9
And the chief cupbearer spoke to Pharao, saying, I this day remember my fault:
פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים 10
Pharao was angry with his servants, and put us in prison in the house of the captain of the guard, both me and the chief baker.
ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו 11
And we had a dream both in one night, I and he; we saw, each according to his dream.
ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר 12
And there was there with us a young man, a Hebrew servant of the captain of the guard; and we related to him [our dreams], and he interpreted [them] to us.
ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה 13
And it came to pass, as he interpreted them to us, so also it happened, both that I was restored to my office, and that he was hanged.
וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה 14
And Pharao having sent, called Joseph; and they brought him out from the prison, and shaved him, and changed his dress, and he came to Pharao.
ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו 15
And Pharao said to Joseph, I have seen a vision, and there is no one to interpret it; but I have heard say concerning you that you did hear dreams and interpret them.
ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה 16
And Joseph answered Pharao and said, Without God an answer of safety shall not be given to Pharao.
וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר 17
And Pharao spoke to Joseph, saying, In my dream I thought I stood by the bank of the river;
והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו 18
and there came up as it were out of the river, seven cows well-favoured and choice-fleshed, and they fed on the sedge.
והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע 19
And behold seven other cows came up after them out of the river, evil and ill-favoured and lean-fleshed, such that I never saw worse in all the land of Egypt.
ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת 20
And the seven ill-favoured and thin cows ate up the seven first good and choice cows.
ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ 21
And they went into their bellies; and it was not perceptible that they had gone into their bellies, and their appearance was ill-favoured, as also at the beginning; and after I awoke I slept,
וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות 22
and saw again in my sleep, and as it were seven ears came up on one stem, full and good.
והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם 23
And other seven ears, thin and blasted with the wind, sprang up close to them.
ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי 24
And the seven thin and blasted ears devoured the seven fine and full ears: so I spoke to the interpreters, and there was no one to explain it to me.
ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה 25
And Joseph said to Pharao, The dream of Pharao is one; whatever God does, he has shown to Pharao.
שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא 26
The seven good cows are seven years, and the seven good ears are seven years; the dream of Pharao is one.
ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב 27
And the seven thin kine that came up after them are seven years; and the seven thin and blasted ears are seven years; there shall be seven years of famine.
הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה 28
And as for the word which I have told Pharao, whatever God intends to do, he has shown to Pharao:
הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים 29
behold, for seven years there is coming great plenty in all the land of Egypt.
וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ 30
But there shall come seven years of famine after these, and they shall forget the plenty that shall be in all Egypt, and the famine shall consume the land.
ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד 31
And the plenty shall not be known in the land by reason of the famine that shall be after this, for it shall be very grievous.
ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו 32
And concerning the repetition of the dream to Pharao twice, [it is] because the saying which is from God shall be true, and God will hasten to accomplish it.
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים 33
Now then, look out a wise and prudent man, and set him over the land of Egypt.
יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע 34
And let Pharao make and appoint local governors over the land; and let them take up a fifth part of all the produce of the land of Egypt for the seven years of the plenty.
ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו 35
And let them gather all the food of these seven good years that are coming, and let the corn be gathered under the hand of Pharao; let food be kept in the cities.
והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב 36
And the stored food shall be for the land against the seven years of famine, which shall be in the land of Egypt; and the land shall not be utterly destroyed by the famine.
וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו 37
And the word was pleasing in the sight of Pharao, and in the sight of all his servants.
ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו 38
And Pharao said to all his servants, Shall we find such a man as this, who has the Spirit of God in him?
ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך 39
And Pharao said to Joseph, Since God has showed you all these things, there is not a wiser or more prudent man than you.
אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך 40
You shall be over my house, and all my people shall be obedient to your word; only in the throne will I excel you.
ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים 41
And Pharao said to Joseph, Behold, I set you this day over all the land of Egypt.
ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו 42
And Pharao took his ring off his hand, and put it on the hand of Joseph, and put on him a robe of fine linen, and put a necklace of gold about his neck.
וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים 43
And he mounted him on the second of his chariots, and a herald made proclamation before him; and he set him over all the land of Egypt.
ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים 44
And Pharao said to Joseph, I am Pharao; without you no one shall lift up his hand on all the land of Egypt.
ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים 45
And Pharao called the name of Joseph, Psonthomphanech; and he gave him Aseneth, the daughter of Petephres, priest of Heliopolis, to wife.
ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים 46
And Joseph was thirty years old when he stood before Pharao, king of Egypt. And Joseph went out from the presence of Pharao, and went through all the land of Egypt.
ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים 47
And the land produced, in the seven years of plenty, [whole] handfuls [of corn].
ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה 48
And he gathered all the food of the seven years, in which was the plenty in the land of Egypt; and he laid up the food in the cities; the food of the fields of a city round about it he laid up in it.
ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר 49
And Joseph gathered very much corn as the sand of the sea, until it could not be numbered, for there was no number [of it].
וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און 50
And to Joseph were born two sons, before the seven years of famine came, which Aseneth, the daughter of Petephres, priest of Heliopolis, bore to him.
ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי 51
And Joseph called the name of the firstborn, Manasse; for God, [said he], has made me forget all my toils, and all my father's house.
ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי 52
And he called the name of the second, Ephraim; for God, [said he], has increased me in the land of my humiliation.
ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים 53
And the seven years of plenty passed away, which were in the land of Egypt.
ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם 54
And the seven years of famine began to come, as Joseph said; and there was a famine in all the land; but in all the land of Egypt there was bread.
ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו 55
And all the land of Egypt was hungry; and the people cried to Pharao for bread. And Pharao said to all the Egyptians, Go to Joseph, and do whatever he shall tell you.
והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים 56
And the famine was on the face of all the earth; and Joseph opened all the granaries, and sold to all the Egyptians.
וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ 57
And all countries came to Egypt to buy of Joseph, for the famine prevailed in all the earth.

< בראשית 41 >