בראשית 41
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר | 1 |
And it came to pass at the end of two full years, that Pharaoh dreamed, and behold, he stood by the river.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו | 2 |
And behold, there came up out of the river seven kine, fine-looking and fat-fleshed, and they fed in the reed-grass.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר | 3 |
And behold, seven other kine came up after them out of the river, bad-looking and lean-fleshed, and stood by the kine on the bank of the river.
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה | 4 |
And the kine that were bad-looking and lean-fleshed ate up the seven kine that were fine-looking and fat. And Pharaoh awoke.
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות | 5 |
And he slept and dreamed the second time; and behold, seven ears of corn grew up on one stalk, fat and good.
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן | 6 |
And behold, seven ears, thin and parched with the east wind, sprung up after them.
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום | 7 |
And the thin ears devoured the seven fat and full ears. And Pharaoh awoke; and behold, it was a dream.
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה | 8 |
And it came to pass in the morning, that his spirit was troubled; and he sent and called for all the scribes of Egypt, and all the sages who were therein, and Pharaoh told them his dream; but [there was] none to interpret them to Pharaoh.
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום | 9 |
Then spoke the chief of the cup-bearers to Pharaoh, saying, I remember mine offences this day.
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים | 10 |
Pharaoh was wroth with his bondmen, and put me in custody into the captain of the life-guard's house, me and the chief of the bakers.
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו | 11 |
And we dreamed a dream in one night, I and he; we dreamed each according to the interpretation of his dream.
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר | 12 |
And there was there with us a Hebrew youth, a bondman of the captain of the life-guard, to whom we told [them], and he interpreted to us our dreams; to each he interpreted according to his dream.
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה | 13 |
And it came to pass, just as he interpreted to us, so it came about: me has he restored to my office, and him he hanged.
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה | 14 |
Then Pharaoh sent and called Joseph; and they brought him hastily out of the dungeon. And he shaved [himself], and changed his clothes, and came in to Pharaoh.
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו | 15 |
And Pharaoh said to Joseph, I have dreamt a dream, and there is none to interpret it. And I have heard say of thee, thou understandest a dream to interpret it.
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה | 16 |
And Joseph answered Pharaoh, saying, It is not in me: God will give Pharaoh an answer of peace.
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר | 17 |
And Pharaoh said to Joseph, In my dream, behold, I stood on the bank of the river.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו | 18 |
And behold, there came up out of the river seven kine, fat-fleshed and of fine form, and they fed in the reed-grass.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע | 19 |
And behold, seven other kine came up after them, poor, and very ill-formed, and lean-fleshed — such as I never saw in all the land of Egypt for badness.
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת | 20 |
And the lean and bad kine ate up the seven first fat kine;
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ | 21 |
and they came into their belly, and it could not be known that they had come into their belly; and their look was bad, as at the beginning. And I awoke.
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות | 22 |
And I saw in my dream, and behold, seven ears came up on one stalk, full and good.
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם | 23 |
And behold, seven ears, withered, thin, parched with the east wind, sprung up after them;
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי | 24 |
and the thin ears devoured the seven good ears. And I told it to the scribes; but there was none to make it known to me.
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה | 25 |
And Joseph said to Pharaoh, The dream of Pharaoh is one. What God will do he has made known to Pharaoh.
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא | 26 |
The seven fine kine are seven years; and the seven good ears are seven years: the dream is one.
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב | 27 |
And the seven lean and bad kine that came up after them are seven years; and the seven empty ears, parched with the east wind, will be seven years of famine.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה | 28 |
This is the word which I have spoken to Pharaoh: what God is about to do he has let Pharaoh see.
| הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים | 29 |
Behold, there come seven years of great plenty throughout the land of Egypt.
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ | 30 |
And there will arise after them seven years of famine; and all the plenty will be forgotten in the land of Egypt, and the famine will waste away the land.
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד | 31 |
And the plenty will not be known afterwards in the land by reason of that famine; for it will be very grievous.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו | 32 |
And as regards the double repetition of the dream to Pharaoh, it is that the thing is established by God, and God will hasten to do it.
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים | 33 |
And now let Pharaoh look himself out a man discreet and wise, and set him over the land of Egypt.
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע | 34 |
Let Pharaoh do [this]: let him appoint overseers over the land, and take the fifth part of the land of Egypt during the seven years of plenty,
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו | 35 |
and let them gather all the food of these coming good years, and lay up corn under the hand of Pharaoh, for food in the cities, and keep [it].
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב | 36 |
And let the food be as store for the land for the seven years of famine, which will be in the land of Egypt, that the land perish not through the famine.
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו | 37 |
And the word was good in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of all his bondmen.
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו | 38 |
And Pharaoh said to his bondmen, Shall we find [one] as this, a man in whom the Spirit of God is?
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך | 39 |
And Pharaoh said to Joseph, Since God has made all this known to thee, there is none [so] discreet and wise as thou.
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך | 40 |
Thou shalt be over my house, and according to thy commandment shall all my people regulate themselves; only concerning the throne will I be greater than thou.
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים | 41 |
And Pharaoh said to Joseph, See, I have set thee over all the land of Egypt.
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו | 42 |
And Pharaoh took off his ring from his hand, and put it on Joseph's hand, and arrayed him in clothes of byssus, and put a gold chain on his neck.
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים | 43 |
And he caused him to ride in the second chariot that he had; and they cried before him, Bow the knee! and he set him over all the land of Egypt.
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים | 44 |
And Pharaoh said to Joseph, I am Pharaoh; and without thee shall no man lift up his hand or his foot in all the land of Egypt.
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים | 45 |
And Pharaoh called Joseph's name Zaphnath-paaneah, and gave him as wife Asnath the daughter of Potipherah the priest in On. And Joseph went out over the land of Egypt.
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים | 46 |
And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh king of Egypt. And Joseph went out from Pharaoh, and passed through the whole land of Egypt.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים | 47 |
And in the seven years of plenty the land brought forth by handfuls.
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה | 48 |
And he gathered up all the food of the seven years that was in the land of Egypt, and put the food in the cities; the food of the fields of the city, which were round about it, he laid up in it.
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר | 49 |
And Joseph laid up corn as sand of the sea exceeding much, until they left off numbering; for it was without number.
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און | 50 |
And to Joseph were born two sons before the year of famine came, whom Asnath the daughter of Potipherah the priest in On bore to him.
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי | 51 |
And Joseph called the name of the firstborn Manasseh — For God has made me forget all my toil, and all my father's house.
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי | 52 |
And the name of the second he called Ephraim — For God has caused me to be fruitful in the land of my affliction.
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים | 53 |
And the seven years of plenty that were in the land of Egypt were ended;
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם | 54 |
and the seven years of the dearth began to come, according as Joseph had said. And there was dearth in all lands; but in all the land of Egypt there was bread.
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו | 55 |
And all the land of Egypt suffered from the dearth. And the people cried to Pharaoh for bread; and Pharaoh said to all the Egyptians, Go to Joseph: what he says to you, that do.
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים | 56 |
And the famine was on all the earth. And Joseph opened every place in which there was [provision], and sold grain to the Egyptians; and the famine was grievous in the land of Egypt.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ | 57 |
And all countries came into Egypt to Joseph, to buy [grain], because the famine was grievous on the whole earth.
